fbpx

אין קץ לילדות // דמות אחת בחודש

על לילה ולנו ב'החברה הגאונה'

0

סצינת הפתיחה של 'החברה הגאונה' ממוקמת במובהק בעולם ההווה המודרני: אישה מבוגרת בדירה מודרנית, מדברת בטלפון סלולרי ופותחת מק. מיד לאחר מכן עוברת 'החברה הגאונה' לשנות ה־50, אבל העולם שהיא בונה ומתארת עושה רושם עתיק הרבה יותר, ניגוד מוחלט לאייקון של אפל שהופיע על המסך בהתחלה. הרחובות, בניין בית הספר, המקצועות הבסיסיים – סנדלר, קצב, חנווני – מרגישים יותר כמו אירופה (הענייה) של תחילת המאה או איזה שטעטל יהודי מתחום המושב בסוף המאה ה־19. העלילה אכן מתרחשת בשנות ה־50, אבל זהו במובהק עולם ישן, עולם שהיה ואיננו עוד. ו'החברה הגאונה' מבליטה בו שתי תכונות, שתיהן לא חיוביות: שליטה פטריארכלית והיעדר מוביליות חברתית.

הפטריארכליות ניבטת מכל פינה: הגברים המעשנים ברחובות, ההחלטות שמתקבלות עלי ידי האבות והבעלים בלבד, ההטרדות והניצול המיני. היעדר המוביליות החברתית מגולם בעובדה שהשכונה הענייה בפאתי נאפולי היא העולם כולו, ואין בלתה. גיבורותיה מעולם לא ראו את הים; כשהן יוצאות לעיר "הגדולה" ההלם גדול יותר מנחיתה של בן אנוש על מאדים. בלי מוביליות, השכונה היא סך כל האפשרויות.

יצירות רבות מבוססות על שני גיבורים שיש בהם מן הזהות אך דרכיהם שונות או נפרדות. 'נרקיס וגולדמונד', למשל, הוא סיפור של שני אנשים עם נקודת מוצא אחת – שהות במנזר – אבל עם אישיות שונה שלוקחת כל אחד מהם לחקר וגילוי של חלקים שונים בנפש האדם. 'החברה הגאונה' נראית כמו סיפור דואלי כזה, על לילה ולנו (רפאלה והלנה). נכון, זהו בין השאר סיפור על שתי דרכיה של החוכמה: הניצוץ הגאוני מול העבודה הקשה. אבל האמת היא שלפחות העונה הראשונה היא בעיקר על לילה, כשדמותה של לנו משמשת יותר נקודת מבט והתייחסות כדי להבין טוב יותר את חברתה הגאונה.

שני המוטיבים המרכזיים שמפרידים בין לילה ולנו – שתי תלמידות מבריקות בעידן שבו חינוך נשים הוא סוג של קללה – והוזכרו למעלה הם פטריארכליות ומוביליות חברתית. הם ישפיעו יותר מכל על גורלה של לילה. אמה של לנו לא רוצה שהיא תלמד, אבל אביה מעוניין בכך. אצל לילה המצב הפוך. התוצאה: לנו הולכת לבית ספר מחוץ לגבולות השכונה, לילה נשארת לעבוד בסנדלרייה של אביה. הפטריארכיה מובילה לחוסר מוביליות: היא קושרת את גורלה של לילה בשכונה. במובן הזה, העובדה שלילה מתוארת כגאונה מנקודת המבט של לנו, רק מחזקת את המסר: היא טובה יותר, ובכל זאת אפשרויותיה מוגבלות יותר. מעתה ואילך לנו תהיה תצוגת תכלית של מה לילה הייתה יכולה להיות, ואף למעלה מכך (כי היא גאונה), דבר שיעמוד בניגוד גמור ואכזרי למה שלילה הופכת להיות: קורבן מדוכא אך מרדן של הפטריארכיה וחוסר הצדק החברתי.

הגאונות של לילה – היכולת האוטודידקטית ללמוד יוונית לבד, היצירתיות שמשתקפת בעיצוב הנעליים או המניפולטיביות שמאפשרת לה לשרוד – גורמת לנו, הצופים בני המודרנה, להעריך ולאהוב אותה. היא גם תסייע לה בעתיד, כפי שמתבטא בספרים. אבל היא גם גורמת לגברים לרצות לדכא אותה אפילו יותר.

כדי להוסיף חטא על פשע, לילה היא גם עקשנית – עקשנות אידיאולוגית מוסרית. חדות המחשבה שלה מתחרה רק בחדות שבה היא מבדילה בין טוב לרע. לרוע מזלה, שתי התכונות האלו הן מתכון לתסכול ודיכוי בסביבה החברתית שלתוכה נולדה. לילה מסרבת בתוקף לחיזוריו של מרצ'לו סולרה, נציג המאפיה בסדרה. הוא עשיר, הוא חזק, הוא יפה, הוא יעזור לאבא שלה למכור נעליים. כל זה לא ישכנע אותה. זהו אולי הניצוץ הפמיניסטי הבוהק ביותר, סמל לעולם שעומד בפתח: ילדה בת 16 שמסרבת בגסות לדרישת אביה ועולבת בו ובמחזר. זה לא היה קורה 100 שנה קודם לכן.

אבל לילה לא יכולה לסרב סתם כך. עליה למצוא מוצא שיחלץ אותה מהפטריארך הנוכחי, האב, וזה העתידי, מרצ'לו. אבל כיוון שגבולות שכונתה הם גבולות עולמה – המוצא היחיד הוא סטפנו החנווני העשיר, בנו של דון אקילה, גם הוא מאפיוז, לפחות ברמיזה.

למוצא הזה יש מחיר: לילה, הענייה, האידיאליסטית המוסרית הנחרצת, מאבדת את התמיכה של שני עמודי תווך בחייה הפנימיים: חבריה הסוציאליסטים, שחושבים שהיא מכרה את נשמתה תמורת כסף, מבקרים אותה; והמורה שתמכה בה בבית הספר היסודי מפנה לה עורף ומסרבת לבוא לחתונתה. במקביל, היא עוברת רצח אופי בעזרת שמועות שהיא למעשה נתנה לשני הגברים, או במילים אחרות: השרמוטה של השכונה. איש לא מביא בחשבון ולא נותן לה הנחות על כך שמדובר בבחירה בין שתי אפשרויות גרועות, והיא בחרה בפחות גרועה.

אחד המהלכים הנרטיביים המופלאים ביותר בסיפור הזה הוא השימוש בנעליים. לילה מעצבת את הנעליים שאמורות להפוך ללהיט, לגרום להצלחה כלכלית ולנתק את הקשר הגורדי שלה (ושל אחיה) לשכונה. יוזמה אינדיבידואלית שמועלית על נס בחברה הקפיטליסטית והמריטוקרטית שרובנו מאמינים בה. הנעליים הופכות לסמל ללילה עצמה. זהו סיפור סינדרלה הפוך: סטפנו ומרצ'לו מודדים את הנעליים, לראות אם הן לוחצות או לא, כאילו היו סינדרלה חסרת־הכל, ולילה היא הנסיך בעל הכוח. אבל היפוך התפקידים הזה הוא רק למראית עין. למעשה, הנעליים הן הנדוניה לאביה של לילה: ראשית, הוא לוקח אותן מלילה בלי למצמץ. פטריארכליות – 1. שנית, זוהי תחרות מי מהמחזרים יציע לאביה של לילה יותר אפשרויות לשווק ולמכור אותן, משל היו מחירה של לילה בגמלים. פטריארכליות – 2. מש"ל.

בסופו של דבר הנעליים הן גם סימן לכישלון המוחלט של לילה להיחלץ מגורלה: סטפנו מבטיח לה שהוא שמר אותן לעצמו בלבד, שלא ישווק אותן בעזרת משפחת סולרה ושלא יאפשר למרצ'לו להגיע לחתונה שלהם. כשהעונה מסתיימת, מרצ'לו מגיע לחתונה נעול בנעליים. לילה מבינה שגם עם סטפנו גורלה לא יהיה שונה. גבולות שכונתי הם גבולות עולמי.

באחד הפרקים הראשונים יושבות לנו ולילה הילדות על המדרכה. לילה לוקחת את הבובות שלהן וזורקת אותן למרתף. כדי למצוא אותן היא אומרת שעליהן לדבר עם דון אקילה שהמרתף שייך לו. הבובות הן מטאפורה ללנו ולילה. לנו מבועתת רק מהמחשבה של לדפוק על דלתו של המאפיוז. לילה לא ממצמצת, אומרת לדון אקילה שהוא לקח להן את הבובות, ומקבלת ממנו כסף. לכולנו ברור למי יש יותר אומץ, יותר חוכמה, יותר יוזמה. אבל במציאות, לנו יוצאת לבית הספר בעיר הגדולה ולילה היא נדוניה עוברת לסוחר בין מאפיונרים. הכל בהחלטה אחת של אב.

 

מי את, אלנה פרנטה?

רביעיית הספרים 'החברה הגאונה' ('רומן נפוליטני' בתרגום ישיר; 'החברה הגאונה' הוא שמו של הספר הראשון) נכתבו על ידי אלנה פרנטה – אבל פרנטה הוא שם בדוי של סופר או סופרת שמעולם לא הזדהו. פרנטה מפרסמת וכותבת עוד מאמצע שנות ה־90 אבל נשארה תחת מעטה האנונימיות בעקשנות, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לחשוף את זהותה. עיתונאים וחוקרי ספרות ניסו לפענח את התעלומה, בעזרת ניתוח של כתיבתה ומעקב אחר תשלומי תמלוגים. בניסיון מ־2017 לקחו חלק בלשנים ומדעני מחשב שניתחו 150 ספרים כדי לזהות סגנונות שונים, להשוות לסגנונה ולהצביע על המחבר המקורי. כל ניסיון כזה הצביע בסופו של דבר על אדם ספציפי, אבל הזהות מעולם לא אושרה.

'החברה הגאונה', על פי חלק מההערכות, הוא סיפור עם מוטיבים אוטוביוגרפיים של פרנטה, אבל גם לכך אין ביסוס. צוות הסדרה עבד עם פרנטה על הסדרה, אך זה/זו סירבו בתוקף להיפגש – וערכו את כל ההתנהלות באמצעות אימייל בלבד.

 

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה. השאירו פרטים ונחזור אליכם:

 

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook