fbpx

אין חדש תחת השמש // הטור של נחמה דואק

0

בספר שמואל א, פרק ט, נכתב: "ויהי איש מבנימין ושמו קיש (…) גיבור חיל. ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו, משכמו ומעלה גבוה מכל העם". לעומת שאול, דוד בן ישי היה תחמן, מניפולטור, חסר עכבות וחומד אשת חברו. שניהם, שאול ודוד, היו מלכים. מנהיגים. השאלה היא מי היה מנהיג טוב יותר ומהי בעצם מנהיגות. בפרק יש לנו רמז למה שקורה כיום. "איש מבנימין", נכתב בפסוק. ולנו יש כיום מלחמת בנימין בבנימין. מלחמת ביבי בבני. בנימין נתניהו בבנימין גנץ.

 

על פי אריסטו, מנהיגות מורכבת מאתוס, לוגוס ופאתוס. כלומר, כלל ערכי היסוד, יכולת הנמקה ולהיות גדול מהחיים. אף לא אחד מן המנהיגים שמבקשים להנהיג את המדינה ניחן בכל שלוש התכונות הללו. נתניהו גדול מהחיים, אך הלוגיקה שלו בעייתית וערכי היסוד שלו טובים ליום שבו הם מבוטאים. גנץ מנומק, אך עדיין לא ברור מה האתוס שלו וּודאי שאין בו פירור של פאתוס. גם אם הוא מורם מעם, תרתי משמע, וגם אם מנהיגותו נצרבה בדם מלחמות, כשקרא "אחריי" ורץ אל מול הכדורים, חסר לו הקילומטרז' כדי לקבל את יכולת המנהיגות החמקמקה של הפוליטיקאי. של ראש ממשלה. ובכלל, בעוד נתניהו כבר החליט מזמן שהוא מזן דוד, גנץ עוד לא הכריע אם הוא שאול או דוד.

 

על פי מקיאוולי, בספרו 'הנסיך', המידה הטובה ביותר של מדינתו של הנסיך היא יציבות. לכן כל פעולה שינקוט על מנת לשמר את יציבות הממלכה היא מוצדקת, גם אם היא אכזרית כשלעצמה. עם זאת, אל לו למנהיג לשאוף להיות שנוא, לא להיות תלוי באחרים אלא רק בעצמו, ובכל מקרה לעשות כל שביכולתו לא להיות שנוא. אבל, אם לפניו מוטלת בחירה בין להיות אהוב או להיות מי שפוחדים ממנו, עליו, על פי מקיאוולי, לבחור בפחד. כשמפחדים, מצייתים.

 

למרות שהיצירה נכתבה במאה ה־16, נראה לעיתים שהיא כוונה לימי הבחירות שלנו, כי מקיאוולי מציע לנסיך שלו, למנהיג, לא להסס לנקוט צעדים שנחשבים מגונים, כמו מיגור אלים של אויבים פוליטיים ועשיית שימוש במרמה ובתחבולות. מזכיר לכם מישהו? נתניהו מומחה בהסטת האש ממנו והעברת הזרקור השלילי לעבר יריבו, וגם בגימוד וקיצוץ בני ברית מבית שעשויים להרים ראשם. כשכבר חשבנו שבמערכת הבחירות הנוכחית ירדו המנהיגים שלנו לתחתית חבית הזבל, עם תוכן בניידים, רמיזות לרומנים, תלונות מפוקפקות בלשון המעטה, שווה להיזכר מה כתוב במגילת קהלת, טקסט שמיוחס לשלמה המלך: אין חדש תחת השמש.

 

מדינת ישראל ב־2019 נואשת למנהיגות ממתנת, מפשרת, מכילה ומקבלת. כזו, למשל, שרואה את הערבים כאזרחים שווים. ראש ממשלה שמבקש להוביל את ישראל אל עבר חוף מבטחים, ולא לעבר צוק. נתניהו מסוגל, אם רק ירצה ואם יצליח לצלוח את משוכת החשדות וכתבי האישום, להתעלות לרמה שתשלב בין שאול ודוד. על גנץ כולם אומרים שהוא בחור טוב. הוא אומר על עצמו שלא היסס לחסל רבי־מחבלים. אבל מה שהוא הכי צריך זה ללמוד להיות פוליטיקאי. ללמוד להיות תחמן. לעשות בריתות וללמוד להיות נתניהו, רק במובן הטוב.


צילום: אוליבייה פיטוסי, "הארץ"


הטור פורסם בגיליון אפריל 2019 של ליברל.
חלק קטן מהכתבות והטורים במגזין זמין ברשת.
רוצים לקבל את המגזין המודפס עם הכתבות המלאות וכל הטורים עד הבית? השאירו פרטים כאן ונחזור אליכם בהקדם

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
איור: עובדיה בנישו לכתבה מאת יונתן שם אור

פחד מוות // סדרת בחירות מיוחדת מאת יונתן שם־אור, חלק ג' ואחרון

יונתן שם־אור / 08/09/2019

דברור ישיר // מאת אור הלר

אור הלר / 15/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019