fbpx

איך הגיע החנון למעמד של גיבור תרבות

0

כמו הרבה המצאות לשוניות אחרות, גם את ה"nerd" המציא דוקטור סוס. בספרו "אילו ניהלתי את גן החיות" שיצא ב־1950, הוא מספר על ילד שמחליט שאילו היה מנהל גן חיות, היה משחרר את החיות ה"משעממות" לחופשי ומביא במקומן חיות מוזרות יותר, כמו אריה בעל עשר רגליים, או חיות מדומיינות לגמרי, ביניהן ה־nerd. לכאורה, נדמה כי דוקטור סוס לא ידע מה הוא ממציא, והמטען התרבותי־חברתי שיצקנו אל תוך המילה במהלך 65 השנים האחרונות שונה לחלוטין ממה שהתכוון אליו הסופר. אבל מספיק לבחון את האיור שמלווה את החיה המוזרה כדי לחשוב שלדוקטור סוס היו כוחות נבואיים: היצור לבוש טי־שירט שחורה צמודה, שערות ראשו ופניו מבולגנות, כפות רגליו פונות לכיוונים שונים, ובכלל, הוא אולי לא נראה כמו חנון, אבל בהחלט נראה כמו הכלאה בין גרורות הז'אנר. משהו בין חנון־גיק־היפסטר. באופן מעניין, לאה נאור, שתרגמה את הספר לעברית ב־2006, אז יצא בהוצאת כתר, בחרה לתרגם את המילה הטעונה דווקא כ"בטלן", ולא כמקבילה העברית "חנון". "קרוב לוודאי שהסיבה שלא הכנסתי את המילה 'חנון' היא החריזה", אומרת נאור. "סיבה נוספת יכולה להיות שהמילה 'חנון' הייתה טרייה, ואולי עוד לא הכרתי אותה. אילו הייתי מתרגמת את הספר היום הייתי חושבת על זה שוב, אבל במחשבה שנייה החרוז היה מנצח".

מאז ומעולם היו זקוקות תרבויות המערב ל"אחר" כדי שיסייע בהגדרת ה"נכון". גם כשהמילים היו חסרות, תכונות האופי היו קיימות. תמיד היה הגבר ה"נכון", האישה ה"נכונה", והיו מי שביניהם – ה"לא נכונים". הרומאים והיוונים היו עושים צחוק מאנשי הספר – הסקולרים. ואפילו במקרא היהודי, הגיבורים שלא עמדו בתו התקן זכו ללעג, לפעמים מנקודת המבט של המספר ולעתים מצד המשתתפים האחרים. "לא זכור לי חנון של ממש במקרא", מתקשה הסופר מאיר שלו לשים את האצבע על דמות מובהקת שכזו, ומוסיף, "יש אלמנטים חנוניים אצל יוסף ואצל יעקב בילדותם, אבל אי אפשר להגדיר אותם כחנונים". כשבוחנים את קורות יוסף ויעקב בתנ"ך, בעיקר בצעירותם, כמו שמדגיש מאיר שלו, השניים אכן היו חנונים: יוסף זכה לנידוי אפילו מצד אחיו, ועל יעקב נאמר "איש תם, יושב אהלים"; קרי, לראשון לא היו כישורים חברתיים, והשני עשה הכול כדי להתחמק מעבודות גבריות שהיו נהוגות באותם זמנים, בעיקר ציד. הסופר אפרים סידון מסמן כחנון הראשון דווקא את יצחק, אביו של יעקב: "יצחק לא עשה כלום. אפילו את אשתו הוא קיבל במתנה. בניגוד לאבות האחרים, שלפחות היו צריכים ללכת מכות עם רועים כדי לזכות באישה, יצחק אפילו את זה לא עשה. אבל הכי גרוע: הוא מאפשר לרבקה ויעקב להערים עליו כדי שזה יקבל את הברכה במקום עשיו. וגם כשהוא יודע ש'הקול קול יעקב', יצחק עדיין מעניק לו את הברכה, למרות בחירתו בעשיו. כך יצחק חי: לא יוזם כלום, לא נלחם, לא עומד על שלו ולא עושה שום דבר"

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה של גואל פינטו? הירשמו לקבלת גליון מתנה

איור // סיון ברון

איתמר בן גביר

עוצמה של איש אחד // הטור של עופר חדד

עפר חדד / 04/09/2019
ביבי נתניהו בכנס בחירות בהיכל התרבות של העיר באשר שבע

הסדום והעמורה שבדרך // הטור של רונית ורדי

רונית ורדי / 05/09/2019
איור" עמרי כהן לכתבה מאת אליק מרגלית

מסע בין פרשנים // מאת אליק מרגלית

ליברל / 05/09/2019
תמונות נתניהו, ריבלין, גנץ וליברמן למדור מאת רותם דנון

מו"מ נולד // הטור של רותם דנון

רותם דנון / 04/09/2019
סבך הקרבות בימין. מאת רועי לחמנוביץ

סבך הקרבות בימין // הטור של רועי לחמנוביץ'

רועי לחמנוביץ / 05/09/2019
חקלאים בנחל עוז

יישובי העוטף כבולם זעזועים // הטור של גרשון הכהן

גרשון הכהן / 08/09/2019

בדד // מאת שרה ליבוביץ־דר

שרה ליבוביץ-דר / 08/09/2019