fbpx

אדוני ראש הממשלה, הריני להודיעך כי אתה חשוד // מאת שרה ליבוביץ-דר

0

איך נראו הלבטים וההחלטות של היועצים המשפטיים לממשלה, מאהרן ברק ועד אביחי מנדלבליט, כשהחשודים שמולם היו נושאי המשרה הבכירה במדינה

 

"מעולם לא חשבתי שהגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה היא ציון דרך שעשוי לשנות את ההיסטוריה. לא היה עליי מורא כזה. כתב אישום נגד ראש ממשלה הוא לא פצצת אטום. אם ראש הממשלה יתפטר, ייערכו בחירות חדשות. זה הכל. לא הסתכלתי על עצמי כעל מי שמשנה את ההיסטוריה או סדרי עולם; וגם אם אתה עושה את זה, התפקיד הוא כזה שחלק מההחלטות שלך משנות סדרי עולם. השאלה מבחינתי לא הייתה בכיוון הזה, אני שאלתי את עצמי אם אני מבצע את תפקידי כראוי". הדובר הוא אחד מהיועצים המשפטיים לממשלה בעבר. מבקש שדבריו יובאו לא לייחוס, אך נציין שהוא נחשב אמיץ בתפקידו. הוא לא אוהב את הכתרים שנקשרו אליו. "אני שמח שיש מי שחושבים שהייתי אמיץ, אבל מעולם לא התחשבתי במה שאומרים עליי. לקפוץ ממטוס הרבה יותר קשה", הוא אומר ל'ליברל'. "שופט ששולח מישהו למאסר עולם או מוציא ילד מאמו הביולוגית ומעביר אותו לאימוץ, פרקליט שמגיש כתב אישום נגד רופא שעולמו המקצועי חרב עליו, אלה תפקידים הרבה יותר קשים מאשר להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה. האחריות אמנם כבדה מאוד כשאתה מגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה, זו החלטה קשה, אתה נמצא בלחצים פנימיים, אבל מצד שני אתה אומר לעצמך: אני הולך לקיים את עקרון שלטון החוק בשלטון. אתה פועל על פי עקרונות. במובן מסוים להעמיד לדין הרבה יותר קל מאשר לא להעמיד לדין. כאשר אתה מעמיד לדין, אתה יודע שיש מעליך בית משפט. אם טעית, בית המשפט יתקן את הטעות. אם החלטת לא להעמיד לדין, האחריות כולה עליך וזה משא כבד, אם כי אני חייב לומר שאני התייחסתי לפרשות של אישי ציבור בסטואיות. בלי זה אי אפשר להחליט, ומי שלא יכול להחליט שלא ייקח על עצמו את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה".

 

*****

 

13 יועצים משפטיים לממשלה כיהנו בישראל (בלי לכלול את היומיים של רוני בר־און בתפקיד). חלקם לא היססו להתעמת עם ראשי ממשלה, אחרים נטו חסד לשררה בפרשות שונות, כמו פרשת קו 300 והשב"כ. אבל מלבד הסתבכות חשבון הדולרים של לאה ויצחק רבין בתקופת כהונת אהרן ברק באמצע שנות ה־70, רק ארבעת היועמ"שים האחרונים נאלצו להתמודד עם חשדות פליליים נגד ראשי ממשלה. אליקים רובינשטיין, מני מזוז, יהודה וינשטיין ואביחי מנדלבליט.

 

חלקם טיפלו בפרשיות הללו כמי שכפאם שד. אתרגו, חמלו על השררה, עיכבו את הטיפול בתיקים, לא ששו לגעת בתפוח האדמה הלוהט, לעיתים ממש הזיעו כדי "למרק" את החשדות. טענה נושנה שעלתה בסיטואציות האלה: ראשי הממשלה לא היו מודעים למה שקורה בסביבתם. "אין ראיה של ממש לכך שמר נתניהו ידע", משפט אופייני מתוך הדו"חות הציבוריים של רובינשטיין, מספר את הסיפור כולו: ראשי ממשלה חסו לעיתים תחת יועצים משפטיים נוחים. מבחן בוזגלו – מושג שטבע אהרן ברק כאשר אילץ את אשר ידלין, מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל שנחשד בגניבה ובעבירת שוחד, להיחקר במתקן משטרתי ולא במשרדו – איבד חלק ניכר ממשמעותו.

 

17 פרשיות שונות הקשורות לראשי ממשלה ושתיים העוסקות בנשותיהם עברו תחת ידיהם של היועצים, שהם גם התובעים הכלליים של המדינה בשיטתנו. מזוז סגר לאריאל שרון את תיק האי היווני ואת תיק חברות הקש, אבל הורה על פתיחת חקירות בארבע פרשיות אהוד אולמרט, שלוש מתוכן הבשילו לכתבי אישום. בתחילה נראה רובינשטיין נחוש. הוא הורה על פתיחת חקירות נגד שלושה ראשי ממשלה – נתניהו, שרון ואהוד ברק – שמונה בסך הכל, אולם רובינשטיין החליט על סגירת רוב התיקים. אחדים עוכבו בתקופתו והועברו למזוז שהחליף אותו. חלק מהחלטותיו של רובינשטיין לוו בדו"חות ציבוריים שניקו את ראש הממשלה מחשדות פליליים אבל נזפו בו, כמו גננת בילד סורר, והיוו "החטאה בהבנת תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה", אומר עורך דין שעבד לצידו של היועמ"ש רובינשטיין.

 

החיפזון מן השטן

וינשטיין היה איטי והססן. אצלו לא היה אפשר למצוא את המערבולות שאפיינו את תקופות רובינשטיין ומזוז. האדמה אמנם רעדה, כדברי פילאר באחד מרגעי השיא בספר 'למי צלצלו הפעמונים' של ארנסט המינגוויי, אולם וינשטיין שמר על קצב משלו. למעלה משנתיים אחרי שפורסם תחקיר 'ביביטורס' בידי רביב דרוקר בערוץ 10, הוא הורה על בדיקת העניין. שנה וחצי אחרי שהבדיקה החלה – בטרם חקירה רשמית – החליט וינשטיין לסגור את התיק. "במכלול החומר שנאסף לא נמצא שיש מקום לפתיחה בחקירה", הודיע שלוש שנים וחצי אחרי פרסום התחקיר.

 

מנדלבליט היה לא פחות איטי. החקירה בתיק 1000 החלה לפני קרוב לשלוש שנים, תיק 2000 החל להיחקר לפני יותר משנתיים, תיק 4000 לפני שנה ועשרה חודשים. המלצות המשטרה בשני התיקים הראשונים ניתנו לפני למעלה משנה. כתב אישום נגד שרה נתניהו בפרשת המעונות הוגש שנתיים אחרי המלצת המשטרה.

 

ראשי הממשלה לא התלהבו מהיועצים המשפטיים. רבין נטר טינה לברק עוד בטרם נחשפה פרשת הדולרים. אולמרט תקף את מני מזוז ("עשה את דרכו לבית המשפט העליון על גופתי הפוליטית. הדרך לשם הייתה דרך פופוליסטית…"). בני הזוג נתניהו ניתקו קשר עם וינשטיין, נתניהו תוקף את מנדלבליט ("נכנע ללחץ השמאל"). למרות האיבה, הטיפול בפרשות ראשי הממשלה לא פגע בקריירות של רוב היועצים המשפטיים. ברק, רובינשטיין ומזוז הגיעו לבית המשפט העליון. מנדלבליט נושא לשם את עיניו.

 

הם שונים מאוד זה מזה בהשכלתם ובדרכם המשפטית. לא כולם היו מאורות משפטיים לפני שנחתו ברחוב סלאח א־דין. ברק הגיע לתפקיד כפרופסור צעיר ועילוי אקדמי מהאוניברסיטה העברית; וינשטיין ממשרד בוטיק יוקרתי, אחד הסניגורים הנחשקים בארץ לעברייני צווארון לבן (וייצג בין השאר גם את נתניהו); רובינשטיין היה שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים; מני מזוז גדל בפרקליטות והיה המשנה ליועמ"ש; מנדלבליט צמח בצבא עד לתפקיד הפצ"ר בדרגת אלוף, ואחר כך שירת לצד נתניהו כמזכיר הממשלה.

 

זה לא דופי, זה אופי

אחד ממפכ"לי משטרת ישראל לשעבר אומר לנו שההבדל העיקרי בין היועצים נעוץ באופיים. "כולם למדו באותן פקולטות, כולם נשענים על אותם חוקים. לאופיו של האיש יש משמעות גדולה בהחלטות שהוא מקבל". גם בכיר אחר לשעבר במשטרה, שעבד בצמוד לאחד היועצים ומכיר גם את האחרים, זוכר אותם פחות הודות להחלטותיהם ויותר בשל אופיים. על וינשטיין הוא אומר שהיה יועץ ש"לא מיהר לקבל שום החלטה" בהקשר של נתניהו. את חוש ההומור של רובינשטיין הוא מתקשה לשכוח, כמו גם את איטיותו בקבלת החלטות. "אם ליועץ המשפטי יש עמוד שדרה וביצים – הרווחנו", אומר אותו קצין בדימוס. "אם הוא הססן, ההחלטות שלו יימרחו על פני שנים ולחקירה ייגרם נזק אדיר. הכל תלוי באישיות". הוא לא אוהב את שם התואר "פחדן", מעדיף לכנותם "הססנים", אבל התוצאה דומה: סחבת שפוגעת בחקירות. מי החששן מבין הרביעייה שלנו? אפשר לשפוט לפי התמשכות החקירות, אפשר לפי ההחלטות הסופיות. כטוב – או רע – בעיניכם.

 

זה לא רק האופי, אלא בעיקר ההתנהלות. היועץ המשפטי לממשלה יתנהג אחרת כאשר ראש הממשלה הוא הנחקר, אמרו ל'ליברל' פרקליטים בכירים וחוקרי משטרה. "אם מישהו יגיד לך שהיועמ"ש בודק את הראיות בתיקי ראש הממשלה כפי שהוא בודק אותן בתיקים אחרים, לא יאמר אמת", אומר פרקליט בכיר לשעבר שהיה מעורב בחקירות ראש ממשלה. "יש חששות, יש זהירות יתר. נכון שכולם שווים על פי החוק, אבל חקירת ראש ממשלה מובילה לזהירות רבה. היועמ"ש חושב לעצמו: לי אמנם יש מעמד משפטי גבוה אבל הציבור לא בחר בי, ראש הממשלה הוא שנבחר. העם קבע את פני הממשלה והכנסת, ובהחלטה אחת אני, שאינני בית משפט, עלול לגרום לו לעזוב את התפקיד. יש לזה השפעה על דרך קבלת ההחלטות. לכן יש היסוס גדול אם לעשות שימוש בהליכים שיביאו לנבצרות ראש הממשלה. זה משא כבד, אפילו כבד מאוד, ומרגישים את זה בחדר. בעוד שאצל חשודים רגילים מפוררים כל ראיה עד כדי כך שהמבנה שלה לא נותר על כנו בתום הבדיקה, כאשר מדובר בראש ממשלה אתה תתאמץ להביא תזה אחרת לראיית השוחד. ועל זה מתווכחים שעות, ממרקים את הסוגיות המשפטיות. וכל אותו זמן שוררת בחדר אווירה של חשיבות, כולם מודעים לעוצמת האחריות, חושבים גם על ההיבטים ההיסטוריים. היועץ המשפטי מחלק משימות, תבחנו את הנקודה עוד פעם, תבדקו מה המצב המשפטי במקומות אחרים בעולם, הכל כדי שהתיק יוגש לבית המשפט ללא כל סימני שאלה".

 

הבכיר שהיה מעורב בחקירות של אישי ציבור נוספים מלבד ראש ממשלה, נזכר איך עם תום אחת החקירות כינס היועמ"ש בחדרו את הפרקליטים שטיפלו בתיק וערך הצבעה אם להגיש כתב אישום נגד איש הציבור, "ולאחריה הצבעה נוספת כדי להיות בטוח שכולם הבינו מה עומד על הפרק. זה רק מוכיח עד כמה הזהירות והחששות בתיקים כאלה גדולים".

 

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – לחצו כאן         

 

איור: יונתן פופר

רוצים לקבל את המגזין בכל חודש עד הבית? עכשיו במבצע למנויים חדשים - גיליון ראשון במתנה.
השאירו פרטים ונחזור אליכם:

LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook