שמיני. במקרה הטוב, שביעי. באותה מידה הם יכולים לשים אותי במקום ה־120, שניהם ריאליים בשביל מושב בכנסת,כמו נחיתת חללית על הר הבית. איך שאני לא מסדר את זה, עם כל הקבועים – שבחיים לא יזוזו, עם המשבצות שמוכרחים לתת לערבי, לגיי, וליצרן ריבות, אני לא אוכל להתברג גבוה יותר.
בחיים לא נקבל יותר מחמישה. אולי שישה. איפה אני ואיפה המשכורת של 42 אלף, המכונית, והשבתרבות ביקנעם, ששם אפשר להפליץ כל דבר והרדיו ישר משדר.
ואז, בישיבת הבוקר, הם עוד פעם שרפו ארבע שעות על ניסוח של מודעה. ארז פתאום קפץ עם רעיון כפירה. למה לזרוק כסף על 'הארץ'. זה דיבור למשוכנעים, בואו נפרסם את זה פעם ב'ישראל היום'. דלית, שהביאה את הנוסח הראשוני, הזדקפה עם החזה שלה, שכולם מנסים לא להתמקד בו, אנחנו לא כאלה, והביטה בו במבט של מג"בניק על ערבי במחסום.
הוא הסמיק, וסתם. מאז ההטרדה המינית שלו הוא פוחד ממנה כמו ביבי משרה. בינתיים היא סיפרה רק לי ולתרצה, אמרה לנו לא להעביר את זה הלאה, ואולי יום אחד, אם תתגבר על הפחד, תלך עוד צעד. תרצה אמרה לה בטח, בקצב שלך, לוקח זמן לעבד את זה. ארז המטרידן, הבוס של דלית, פעם עמד לידה ושרק פנימה, כמו הערסים, שזה הזמנה למציצה, פעם דיבר גסויות בנייד כאילו לא אליה אבל הביט לה ישר בעיניים. והשיא, באותו יום של ההפסקת חשמל, שניהם היו במעלית, ובטלטלת החושך הוא נפל עליה עם שתי הידיים ישר על החזה. יד על כל שד.
הנושא נסגר, המודעה הלכה, כרגיל, ל'הארץ'. ואז זה נחת עלי. ארז טועה. אבל גם דלית לא צודקת. אין מה לנסות ולשכנע את הליכודניקים. אם תצליח להזיז אותם, הכי רחוק שהם יגיעו זה ליאיר. לא אלינו. תקשיבי, הסברתי לתרצה, אנחנו צריכים לפנות רק אל האנשים שלנו, אבל לאלה שנמצאים בניו יורק ובסן פרנסיסקו, בברלין ובלונדון. אלה שהתייאשו והלכו. אלה עם הדרכונים הזרים או המקצוע שנותן להם ויזת עבודה.
תרצה מוזרה איתי מאז שהבאתי את מוחמד. אחרי שהתחמקתי מהדיבורים שלה על ילד ממני, היא מתנהגת כאילו בחיים לא דיברה על זה. עובדים כרגיל. זוממים את הכניסה שלי לכנסת. עכשיו היא נדלקה. המחשבון התחיל לעבוד. למטוס ג'מבו אפשר להכניס יותר מ־400 איש. 200 מטוסים זה 8 אלף. שני מנדטים. אם הם יבואו להצביע, אני בפנים, ואם נותנים להם טיסה, הם ינהרו. כל מה שצריך, היא אמרה, זה למצוא את הכסף, ולבנות את זה ככה שזה לא יהיה שוחד בחירות. נגיד, יריד של חברות שמחפשות עובדים. משהו כזה.
תרצה הלכה לדלית, שאחראית על הקשר עם חוצלארץ, ודלית הלכה עם זה לארז, שאישר. תרצה באה איתי, כי מוכרחים לברור את האנשים שלנו לפי הסטטוסים שלהם, ורשת זה היא. בשבוע הבא אנחנו טסים למנהטן. נישן באותו חדר, תרצה הסבירה, אין תקציב ליותר. אתה תעמוד בזה, היא אמרה בלי לחייך, אני בטוחה.
.
צילום: גלי טיבון, איי-אף-פי, אימג'בנק
.
הפרקים הקודמים של 'היומן של יועד':
