fbpx

פרויקט טראמפ: המועמד שמדבר אמריקאית | יקי דיין

0

דונלד טראמפ הוא האיש שחובט בכולם, שמעולם לא מתנצל, שלפרקים נראה כמו ארצ'י באנקר, אותה דמות קלאסית מ'הכל נשאר במשפחה', הגזען הלבן שיושב על כורסתו ומבקר את כולם; או לפחות כמו צמד החבובות הזקנים שצועקים כל הזמן "It's a lousy show", או במקרה שלו, "It's a lousy country", זוהי מדינה מחורבנת.

בתחילת הדרך, לפני כשנה, מעט מאוד אנשים נתנו לו סיכוי במרוץ מול 16 מועמדים, ביניהם ארבעה סנטורים וארבעה מושלים, אחד מהם בן ואח לשניים מנשיאי ארה"ב. צמרת המפלגה התגייסה כנגדו, התורמים המרכזיים ואפילו התקשורת, כולל יקירת הצד הרפובליקני, רשת פוקס ניוז. למרות זאת, הוא זכה בצורה מרשימה, 14 מיליון בוחרים הגיעו להצביע עבורו בפריימריז. יותר מאי פעם. מה היו הסיבות שגרמו לטראמפ להביס מועמדים מרשימים ולזכות במועמדות המפלגה לנשיאות? לא ניתן לתאר את תופעת טראמפ בלי ברק אובמה, הנשיא השחור הראשון, שפגע במעוז הלבן הקדוש מכולם, הנשיאות.

זוהי מלחמתו האחרונה של "האדם הלבן" הנגזל, אותו מעמד ביניים מוכה בארה"ב, המרגיש שהמהגרים שומטים את הקרקע תחת רגליו, שהסכמי הסחר הבינלאומיים גוזלים את המשרות מידיו ושהפוליטיקאים חותרים נגדו. זוהי מלחמתו באליטות האינטלקטואליות, הכלכליות, בהיספנים, בשחורים ולפעמים אפילו ביהודים. בכל מי שהמפלגה הדמוקרטית מייצגת בעיניו.

כל מיעוט ולא משנה גודלו מרגיש נרדף היום בארה"ב, עד שמדינה כמו יוטה, שתמיד מצביעה למועמד רפובליקני, עלולה לראשונה להצביע לדמוקרטי, ועוד לאישה, מסיבה אחת פשוטה: גם המורמונים, הרוב ביוטה, מרגיש מיעוט נרדף, למרות זיהויו הפוליטי.

אבל כל אלה שבאמצע הכלכלי, מעמד הביניים, נושאים עיניים למושיע טראמפ. במיוחד במדינות שבהן הוא נאבק באיבוד המשרות ובקיפאון השכר, מדינות "חגורת החלודה", וויסקונסין, פנסילבניה, מישיגן ואוהיו. מדינות שבאופן מסורתי מצביעות בשנים האחרונות למועמד דמוקרטי, אבל לאחרונה בחרו מושלים רפובליקנים. בכל אלה יש 64 אלקטורים, בדיוק המספר שחסר למיט רומני ב־2012 להפוך לנשיא.

גם תופעת היעלמות המרכז הפוליטי בארה"ב מסייעת בידיו של טראמפ. בשנים האחרונות ראינו הקצנה שמאלה במפלגה הדמוקרטית, וימינה ברפובליקנית. לאובמה, אגב, מניות לא מעטות בהיעלמות המרכז. שיח פוליטי מוקצן מסייע למועמד מוקצן וגם מוחצן. בעידן הטוקבקיסטים, המגיב חזק הוא המלך. וכך מועמד שהוא אנטי־ממסדי, אנטי־פוליטיקלי קורקט, איש עסקים "שעשה זאת", שאפילו שאינו מייצג עמדות שמרניות כמו ההתנגדות להפלות, הפך ממועמד ריאליטי למועמד ריאלי.

עם כל פיגוע של האסלאם הקיצוני, שמתרחש בכל מקום בעולם, הכמיהה למנהיג חזק, ל"פוטין האמריקאי", רק הולכת וגוברת וההבטחות לקודם כל אמריקה, America first, מקבלות משנה תוקף והופכת למוזיקה נעימה באוזני השמרן הלבן.

עם זאת, בסופו של דבר הצליח עד כה טראמפ לזכות ב־9% מקולות הבוחרים, אותם 14 מיליון מצביעים בפריימריז הרפובליקניים; ואם לא יקבל יותר מ־70% מקולות הלבנים, דבר שאף מועמד רפובליקני מעולם לא הצליח לעשות, ורק אם המצביעים השחורים וההיספנים לא ינהרו בהמוניהם אל הקלפיות, רק אז יצליח טראמפ לעצור את השינוי הדמוגרפי והרעיוני שמתחולל באמריקה ולהחזיר עטרה ליושנה. גם אז זו תהיה הבלחה קצרה, כי בסופו של דבר זוהי כרוניקה של מוות ידוע מראש. כי אף על פי כן, ארה"ב נוע תנוע לעידן שבו עד 2050 – הלבנים יהיו המיעוט בתוכה.

כל הכתבות והניתוחים בפרויקט טראמפ:

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook