מדי שבוע מתכנסת סיעת הליכוד בכנסת. מעבר לכמיהתם להפציע לרגע בתמונה מאותו מעמד, משתוקקים הח"כים ללחוץ את ידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי יודע, אולי אפילו לזכות להחליף איתו מילה או שתיים. בשלושת החודשים שעברו מאז שפורסם התחקיר של עמית סגל ומשה זאב בחדשות 'ערוץ 2', ח"כ אורן חזן הוא אדם די בודד, גם במעמד הזה. אנשיו של נתניהו מספקים מודיעין – היכן חזן עומד בחדר הסיעה – והבוס נכנס מהכיוון האחר, כדי שלא יצטרך ללחוץ את ידו של המשוקץ שבנבחריו. גם בסיעה הוא בודד למדי. מתקשה יותר מאחרים, בלשון המעטה, להרים שיתופי פעולה פרלמנטריים עם חבריו לתנועה.
חזן הוא דמות משונה למדי. נדמה שהוא אינו מפנים את גודל המעמד שאליו נבחר, ולא את גודל הביקורת שהופנתה כלפיו בכל שלב בקריירה הציבורית הקצרה שלו. אולי טעה לחשוב שבריונות היא סוג של ערך חיובי בחיים הציבוריים דהיום. היא אינה. אולי ראה את הפופולריות של מירי רגב, שחלקה נובע מכוחניות וקולניות, וחשב – למה שאצלי זה יהווה מכשלה? חזן אמנם זוכה ללא מעט חיבוקים ואהדה בכינוסי הליכוד ובסניפים. תמיד יהיו מי שאוהבים את האנדרדוג, זה ש"התשקורת" רודפת, לכאורה. אבל זה לא משנה את העובדה שנכון לעכשיו הוא מהווה מקור של בושה לפרלמנט הישראלי. השפעה לרעה עליו, על סיעתו, על מפלגתו.
הרגע שהפך קומדיה טהורה, שבו נזפה ח"כ יעל גרמן בחזן במליאה, הזכיר-המחיש מיהו האיש. הפרחח הכיתתי. זה שלא הגינות, ציונים טובים וכבוד למורים מובילים את עיצובו הפדגוגי; אלא הגסות, הבריונות בחצר, הילוך האימים על חבריו. זה לא רק עברו המקצועי השנוי במחלוקת, והעדויות על התנהגות שאינה הולמת במגוון תחנות בחייו; זו גם דרכו הציבורית, השזורה על פי עדויות בסממנים דומים. כמו תגובתו לתחקיר 'חדשות 2' (איומים על יולי אדלשטיין ועמית סגל); או סיפורה של סגנית השר ציפי חוטובלי, על היתקלות אופיינית בו ובאיומיו במהלך הפריימריז בליכוד. כשחוטובלי העזה לצאת נגדו, חזן שלף את הנשק האוטומטי של נבחרי ציבור ימניים שסרחו. הוא תייג אותה כמתחנפת לשמאל ואת עצמו כנאמן ארץ ישראל השלמה. חוטובלי, יקירת המתנחלים והאגף האמוני בליכוד, לא ממש התרגשה. כמה אפשר לסחוט את הלימון הימני-פטריוטי כדי להיחלץ מצרות? כדי לחפות על התנהגות בלתי הולמת, על סגנון נחות, על עבודה ציבורית ירודה? זה לא שישנו מחסור בחברי כנסת ימניים שמתנגחים בערבים ומתנגדים לנסיגות בליכוד. חזן משוכנע שברוח הבחירות האחרונות והנרטיב של נתניהו, הימניות מנקה הכול, והפוליטיזציה של כל סוגיה תטה לעברך את הכף, בכל עימות.
אולי ההדחקה וההתנהגות של חזן היא סוג של הפרעת אישיות נרקיסיסטית. לא ברור. אולי הוא חכם יותר ממה שחושבים, ומבין שזו תהיה הקדנציה האחרונה שלו. גם בליכוד לא אוהבים בושות, למרות התפיסה המנוגדת, הרווחת לעתים. לא צריך להיות חבר במפלגתו של ליברמן כדי לדעת שבפעם הבאה תיחתך מהרשימה. גם המתפקדים עושים את זה. בינתיים, חזן מסתובב כטווס; טווס פצוע, אבל טווס. הוא חביב אולפני הטלוויזיה, מאחר שהוא מייצר קורלציה מיידית לדמותו ב'ארץ נהדרת' ובהתאם לרייטינג גבוה. ובריוני ספסל הלימודים, שעד לפני דקה היו שקועים בוואטסאפ במהלך שיעור אזרחות, פתאום זוקפים אוזניים. גם הם יכולים להיות נבחרי ציבור, מורמים מעם, מתוגמלים במשכורת גבוהה ובפרסום ששמור לדיירי 'האח הגדול'. וכל זה, בלי להתאמץ יותר מדי.
.
צילום: עופר וקנין, 'הארץ'
.
לחצו כאן ותוכלו לקבל את גיליון המשפיעים של ליברל במתנה עד הבית
