עד לפני קצת יותר מ־20 שנה היה זה משכנו של בסיס צבאי אשר הדיף ריח פרדסים וניחוח מדים. במלחמת השחרור, אחרי ששדה דב הופגז ובסיסי הדרום ניצבו תחת איום ארטילרי, הוחלט לבנות שדה תעופה בין עצי התפוזים שבין הרצליה לכפר שמריהו. זמן קצר לאחר מכן הוקם שם גם בסיס נ"מ. ב־1994, אחרי שהבסיס הועבר לנגב, השכיל פרופ' אוריאל רייכמן להפוך את השטח העגמומי למוסד אקדמי נוצץ עתיר מבנים חדשים וכנסים יוקרתיים, המזוהה עם פרבר היוקרה הרצליה פיתוח ועם יישובים נוצצים כמו כפר שמריהו, סביון וארסוף, ולמתג אותו כ"מרכז בינתחומי".
את ניסיונו הניהולי כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב בשלהי שנות ה־80, ידע רייכמן לתרגם לקריירה עסקית שבמהלכה כרה את מכרות הזהב רמות משפט והמרכז הבינתחומי הרצליה, שניהם תוצרים מובהקים של הפרטת מערכת ההשכלה הגבוהה. העשייה החינוכית, הציבורית, הפוליטית והעסקית של רייכמן משתלבות, שזורות, מתכתבות ואף מנמקות זו את זו מבחינה אידיאולוגית. השקפת עולמו של אחד התומכים הנלהבים בחוקה לישראל, משלבת גישה חילונית ליברלית נאורה, שוחרת שלום ואנטי־גזענית עם קפיטליזם מובהק.
שכר הלימוד השנתי בבינתחומי, המתקרב ל־40 אלף שקלים (בערך פי שניים מגובה שכר הלימוד במסלול האקדמי של המכללה למנהל וכמעט פי ארבעה מגובה שכר הלימוד האוניברסיטאי), משקף נאמנה עקרונות קפיטליסטיים בסיסיים: שוק חופשי (למי שמסוגלים ליטול בו חלק), היצע וביקוש (עבור מי שמסוגלים לעמוד בהוצאות), תחרות שממנה נהנה הצרכן (אם ידו משגת או זכה במלגה), ללא תלות בתקצוב ציבורי.
אין זה מפליא שרייכמן היה ממקימי מפלגת המרכז הקפיטליסטית שינוי, בגרסתה המחאתית הליברלית (לאחר מחדל מלחמת יום הכיפורים), יחד עם מרדכי וירשובסקי ופרופ' אמנון רובינשטיין. בבחירות 2006 נבחר רייכמן לכנסת מטעם קדימה, עוד מפלגת מרכז קפיטליסטית, במטרה לזכות בתיק החינוך. משהחליט אהוד אולמרט להעביר את התיק לשותפיו הקואליציוניים ממפלגת העבודה, התפטר רייכמן מהכנסת וחזר לראשות המרכז הבינתחומי.
הילד שנולד למשפחה זעיר־בורגנית בעלת מוסך מרמת גן, לא רק הגיע לצמרת מערכת ההשכלה הגבוהה הפרטית בישראל, אלא אף הצליח להניע בעלי הון אחרים לתרום למוסד: בית הספר לתקשורת בממלכתו נקרא על שם סמי עופר; בית הספר למנהל עסקים נקרא על שם תד אריסון, אביה של שרי אריסון; בית הספר למדעי המחשב נקרא על שם אפי ארזי; ובית הספר הבינלאומי נקרא על שם רפאל רקנאטי. היוזמה – חופשית ואקדמית, והלקוח הוא המלך.
.
צילום: אייל טואג, 'הארץ'
.
לחצו כאן ותוכלו לקבל את גיליון המשפיעים של ליברל במתנה עד הבית
