אם לשפוט על פי תיבת המייל שלי, הילרי קלינטון בצרה איומה. המטה שלה מזרים המון מיילים בשבוע. זה אמצעי הקשר היעיל והחשוב ביותר במערכת הבחירות הזו. ברני סנדרס עושה בו שימוש מופלא. המיילים שלו עוקצניים, חריפים, מניעים לפעולה ובעיקר לתרומה. כך הצליח הסנטור המבוגר שהגיח מהשוליים הפוליטיים, לגייס סכומים חסרי תקדים מתרומות קטנטנות של מיליוני אנשים מרשימת התפוצה שלו.
המיילים של קלינטון, לעומת זאת, נראים כאילו נכתבו על ידי מחשב. רובם מעושים ומלאכותיים, נעים על הציר שבין משמים לטורדני. ים המלל הזה אמור לגייס את תומכיה, להפיח בהם התלהבות, אבל דומה שהוא מחולל בדיוק את ההפך.
בשבוע האחרון ספרתי שמונה מיילים, מתוך עשרות רבות שהגיעו מהמטה שלה, חתומים על ידי הילרי קלינטון עצמה, עם כותרות כגון "ארוחת ערב, ניצן?", "אנחנו נקנה לך את כרטיס הטיסה", "אני כל כך אשמח לפגוש אותך, ניצן", "היי ניצן, אני מייק, ואני אזמין את כרטיס הטיסה לארוחה שלך עם הילרי".
מסע השידול הדביק הזה מבטיח לכל מי שתורם לה כסף להיכנס להגרלה ולזכות בארוחת ערב אישית עם המועמדת הדמוקרטית. כשלוקחים נשימה עמוקה וקוראים אותם, מתחוורת מלוא הבעיה של הילרי קלינטון במערכת הבחירות הזו.
הנה למשל מייל מ־26 במאי – תחת הכותרת "תיפגש איתי לדינר, ניצן?" – מילה במילה: "החלק הטוב ביותר בהתמודדות בבחירות, ניצן, הוא הסיכוי לקיים שיחות משמעותיות עם אנשים כמוך. ברצינות. לכן אני אוהבת כל כך את התחרות הזו, ומקווה שתצטרף אליה היום. אנחנו נוכל לדבר על פוליטיקה, אם תרצה, אבל בכנות, אני מתעניינת במה שחשוב לך עכשיו – אם זה משחק הכדורגל של הבת שלך, תכנית הטלוויזיה שאתה צופה בה בבינג', או הפיצה שנאכל. זה היום האחרון להצטרף ולזכות בסיכוי לפגוש אותי לארוחת ערב. אנחנו נטיס אותך יחד עם אורח ונדאג לכל הסידורים. אז מה אתה אומר? הילרי".
לא קניתי. כל משפט במייל הזה, והוא חלק מצונאמי של מיילים, כולם דומים, נגוע בבעיה הקשה של הילרי קלינטון: חוסר אמינות. אין שום סיכוי שאפילו התומכים המושבעים ביותר שלה יאמינו שהיא באמת אוהבת לקיים שיחות חולין עם בוחרים, לשמוע מהם על משחקי כדורגל של הילדים שלהם או לקשקש על תוספות לפיצה.
הסגנון המלאכותי הזה מריח מזיוף קשה. הוא מתלבש על התחושה המקובלת כאן כלפי בני הזוג קלינטון, גם בקרב דמוקרטים רבים, כצמד של תחמנים. לדונלד טראמפ כנראה אין מושג ברוב הסוגיות שעל סדר היום, אבל הוא יודע לקלוע בול בכינויים שהוא מדביק ליריביו. את קלינטון הוא מכנה "הנוכלת". וזה תופס בהחלט.
בשלב הזה של המרוץ, שני המועמדים סובלים מנגטיב עצום, חסר תקדים. רוב הציבור סולד משניהם. איך הגיעה המערכת הפוליטית האמריקאית למצב כזה? זו השאלה שמייסרת את הפעילים בשתי המפלגות. אלא שיש הבדל גדול בין המועמדים. מי שתומך בטראמפ, עושה את זה בהתלהבות ובחשק גדולים. מי שתומך בקלינטון, בדרך כלל עושה זאת עם התלהבות מועטה, או בלי התלהבות בכלל. מערכת בחירות שמתחילה כך, מבשרת לה ייסורים קשים.
.
צילום: אימג'בנק
.
לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש של ליברל במתנה עד הבית
