קורא עיתונים מן העתיד שיתהה במה עסק צה"ל בתחילת 2017 יתבלבל תחילה לחשוב ששעת חברה השתלטה על כל זמנו של הצבא: רבנים ולהט"בים, שוויון מגדרי ותודעה יהודית, מוסר לחימה וזיהוי תהליכים. "החורף מתקרב", נאמר בסדרה 'משחקי הכס'. במזרח התיכון של אביב 2017 זו עונה אחרת לגמרי. העונה החמה. הקיץ מתקרב, והוא מאיים להביא לנקודת רתיחה שלושה סירים מבעבעים, על טיימרים, שתבשיליהם מאיימים לגלוש ולהביא לסבב לחימה חדש, חסר תוחלת, הרסני, במצעד איוולת בלתי נגמר שיטביע את כל הצדדים בדם והרס. הרמטכ"ל סימן את פסח כדד־ליין לכל הכוחות, מהצפון עד הדרום, להיות מוכנים להתלקחות מיידית.
הסיר המיידי מכולם, כמו תמיד, הוא הסיר העזתי. קיץ 2017 יבשר שלוש שנים לאינטרוול השקט שהביא איתו מבצע 'צוק איתן'. והטבלה לא משקרת: עלייה בירי הרקטות לדרום, בירי הצליפה ובהנחת המטענים. נכון, מי שמוביל את הירי על ישראל הם הסלפים, שרוצים לייסד את סניף דאעש עזה (בינתיים דאעש לא מתלהבים מפתיחת זיכיון ברצועה). בקיץ יבנה משרד הביטחון את הקיר התת־קרקעי שיקיף את כל עזה, האמור לקחת לחמאס את נשקו האסטרטגי, המנהרות. האם מוחמד דף ויחיא סנוואר ימתינו בסבלנות להשלמתו, או שיממשו מכה מקדימה?
ולתוך הסיר המבעבע הזה נכנסה החוליה שחיסלה את איש החמאס מאזן פוקהא. לטענת חמאס הם הגיעו מהים, נכנסו לשכונה צפופה, איתרו את פוקהא וירו בו מאקדחים עם משתיקי קול, ונעלמו כלעומת שבאו לעבר הים. זה חיסול נדיר מאוד בעזה. אפשר להעריך שמי שהסתכן בחיסול כזה בלב שכונת מגורים עזתית צפופה החזיק בסיבות טובות מספיק. בפרדוקס שבו נמצאת ישראל כיום, פיגועי הנקמה שבהם מאיים כעת חמאס הם בדיוק הפיגועים שתכנן כנראה המחוסל פוקהא.
בצפון הוכיחה תקרית החץ שיירט את טיל הנ"מ הסורי, שישראל עלולה להיות קרובה מרחק טעות אחת או שתיים מהתלקחות כוללת. במערכת הביטחון נשמו לרווחה לאחר שהתברר שאין אור אדום ממוסקבה על המשך תקיפת שיירות הנשק לחזבאללה, בעקבות ההודאה הישראלית הרשמית הראשונה בעקבות תקרית החץ, אלא שלאף אחד אין ספק: פוטין לא נמצא בסוריה מציונות, אלא כדי להציל את אסד ולהחזיר לו שליטה בחסות איראנית במקסימום טריטוריה, לרבות הגולן הסורי. טיל שלטענת הסורים שוגר ממל"ט ישראלי לעבר רכבו של פעיל במיליציות שנועדו לפעול נגד ישראל, היה אולי מסר נגד חזרת תומכי המשטר לגבול הישראלי; אלא שכאשר אנחנו נכנסים לשנה השביעית למלחמת האזרחים המדממת בסוריה, ישראל מוצאת שנעשה עבורה יותר ויותר מורכב להשפיע לטובתה על ההתפתחויות בשכנה הצפונית. המבחן יהיה באינדיקציה המודיעינית הבאה על טילי סקאד די העושים את דרכם מסוריה ללבנון. לתקוף ולהסתכן בעימות – או לתת להם לעבור, ולחטוף את הסקאדים האלה עלינו במלחמת לבנון השלישית.
הסיר השלישי והקרוב מכולם הוא השטחים. שוב השטחים. בשנת ה־50 לכיבושם, גל הטרור העממי, הסכינים, האולרים והפצירות, בא והולך לסירוגין. הנתונים שסיפק ראש השב"כ נדב ארגמן לוועדת חוץ וביטחון על מעצר של יותר מאלף פעילי חמאס בגדה, מעידים על הניסיון המתמיד של חמאס להחזיר את השטחים לימי האינתיפאדה השנייה; ולא מן הנמנע שהחיסול בעזה, אם בוצע בידי ישראל, קשור במאמץ הסיכול הזה. היו ימים שבהם דברים של ראש מוסד לפיהם עוד רגע אנחנו חוצים את הקו האדום והופכים למדינה דו־לאומית לאחר שתקוותינו שהפלסטינים ייעלמו נגוזו, היו מטלטלים את השיח.
תמיר פרדו דיבר על מחשבותיו העגומות, איזו מדינה ישאיר לנכדתו. במציאות של 2017, דבריו של שומר הסף הזה החזיקו בקושי עד חדשות הערב.
–
אהבתם? רוצים לקרוא עוד? למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי לחצו כאן
–
צילום: Mohammed Abed, AFP
