מה הופך אותי ליהודי? מוצאה של אמי, לפי הרבנות הראשית בישראל. משונה, מעולם לא פגשתי את אמי. בוודאי לא הושפעתי ממנה או גדלתי על ברכיה בשום צורה. למעשה, היא לא הרביצה בי כלום, בטח לא תורה. אז אני יהודי? בגלל שנמלטתי מתוך רחם של מי שהוכרה על ידי הממסד כיהודייה "כשרה". הו, זה קשקוש מקושקש מארץ הקשקושים המקושקשים.
אחרי הכול, באותה מידה היה העובר שטיפחה אמי־הורתי, שנטשה אותי בבית החולים בגיל שלושה ימים, יכול לקנן בתוך רחם של נוצרייה, מוסלמית, בודהיסטית, דאעשיסטית, וואט דה פאקיסטית. Who gives a religious fuck? הא! אבל אני יהודי. בגלל שיש אנטישמיות בעולם, ובגלל שיש רבנות ראשית בישראל. למעשה, האנטישמיות היא היום מגדירת הזהות הדתית־יהודית המשמעותית ביותר בעולם. הרבה יותר מהרבנות הראשית – שגם היא מגדירה (מלשון מגדרת בגדרות גבוהות ומשוננות קורות) את זהותי הדתית. קשקוש ה"והיה מחננו טהור" אחראי לנישואי תערובת, התבוללות, כפירה ושנאת השם יותר מאלף צוררים ושונאי ישראל. ככה זה. כשאומרים "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו" מתכוונים לכך שהרבנים עשו לאורך השנים יותר נזק ליהודה ולהשם ממרבית הקוזאקים, הפוגרומיסטים והאנטישמים. אז אני יהודי? בעל כורחי. לא מרצוני. אבל יהודון. כשיבואו פלוגות הסער של דאעש, או הנאו־נאצים החדשים, הם לא יבקשו ממני תעודות הכשר של בד"ץ. הם יערפו את ראשי היהודי. כי בממברנת השנאה שלהם, אני זורם חלק. איזה עולם דפוק.
רוצים לקרוא את טורו המלא של שי גולדן? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית
