fbpx

משפיעים 2016 | מדע | צוות Space IL // מאת עידו קינן

0

עמים שואפים לתקוע דגל, וישראל הוא עם ככל העמים, ואולי אף יותר. מדינות אוהבות לכבוש, וישראל היא מדינה ככל המדינות, ואולי אף יותר. אנשים שואפים להגיע לחלל, וישראלים הם אנשים ככל האנשים, ואולי אף יותר. שלושת אלו משתלבים בחזון של SpaceIL לכבוש את הירח, להנחית עליו רכב חלל ישראלי ראשון ולתקוע את דגל ישראל באדמתו הצחיחה, מטאפורית ואולי גם פיזית.

תכנית החלל הישראלית הנצה בתחילת שנות ה־60 עם שיגור הטיל שביט 2 למחקר מטאורולוגי, והתבססה בשנות ה־80, עם הקמת סוכנות החלל הישראלית ושיגור הלוויין הישראלי הראשון אופק 1. התוכנית רשמה הישגים טכנולוגיים, מסחריים וצבאיים ושתי נקודות שפל גדולות בשל אסונות טכניים שלא היו באשמתה אבל גבו ממנה קורבנות בנפש וברכוש: מותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ב־2003 בהתפוצצות מעבורת החלל האמריקאית קולומביה עם כניסתה לאטמוספרה של כדור הארץ; ולהבדיל, השמדתו של הלוויין עמוס 6 בספטמבר השנה, בעת ניסוי סטטי שהסתיים בפיצוץ משגר פלקון 9 של חברת SpaceX של אילון מאסק, שאמור היה לשגר את הלוויין הישראלי לחלל, אחרי אובדן הקשר עם קודמו, עמוס 5, בסוף השנה שעברה.

SpaceIL הוקמה ב־2010 כדי להשתתף באתגר 'גוגל לונאר אקס־פרייז' – להנחית בהצלחה רכב חלל על הירח, להסיע אותו לאורך 500 מטר על פני הירח ולשדר וידיאו ותמונות ב־HD בחזרה לכדור הארץ, במימון פרטי, תמורת פרס של 20 מיליון דולר למקום הראשון. מטרת העל של הפרויקט היא לעודד את השוק הפרטי להיכנס לעולם טיסות החלל. SpaceIL רוצה להגשים את האתגר ולזכות בפרס, אבל הקמתה כעמותה ללא כוונות רווח מסמנת שמטרתה היא לא סטארטאפיסטית־טכנולוגית קלאסית, אלא חינוכית־חברתית. אנשי העמותה אומרים שיקדישו את כספי הזכייה לקידום המדע והחינוך למדע בישראל, ומדברים על "אפקט אפולו" – עידוד צעירים לבחור בלימודי STEM (מדע, הנדסה, טכנולוגיה ומתמטיקה), כמו ההשראה לילדים האמריקאים בתוכנית אפולו, אשר שיאה היה בנחיתת האדם הראשון על הירח בסוף שנות ה־60.

הגשושית של SpaceIL אמורה להשתגר לחלל בסוף 2017 על גבי לא אחר ממשגר פלקון 9 של SpaceX (הסכם שנחתם באוקטובר 2015 והיה הראשון לקבל את אישור הנהלת התחרות). אחרי פיצוץ עמוס 7, עולה הפחד מכשל דומה שיגרום לאובדן של שבע שנות דם, ידע וחלומות על רכב חלל ישראלי ראשון על הירח. מצד שני, הצלחת הצוות יכולה להיות נקודת שיא של תעשיית החלל הישראלית. בזמן שאנחנו מביטים בחשש אל העתיד, פניהם של אנשי SpaceIL מועדות לכוכבים.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook