את ההזמנה של נגידת בנק ישראל ל"תדרוך עיתונאים תקופתי" באמצע יוני, ליוותה בשוק ההון לא מעט דריכות: מדוע החליטה ד"ר קרנית פלוג לשאת הצהרה אישית כל כך בסמוך לסיום המסחר? האם בכוונתה להכריז על עוד הפחתה בריבית, עד לקו האפס ממש? בסופו של דבר התברר שההיפך הוא הנכון: פלוג רמזה כי "פחתה ההסתברות לשימוש בצעדים לא קונבנציונליים", כלומר שרכישות אג"ח לפי מודל ארצות הברית לא עומדות לצאת לפועל גם אצלנו. התוצאה – בהלה בשוק: הדולר זינק ביותר מאחוז, שערי המניות ירדו ופלוג למדה בדרך הקשה שכל מילה שלה, אפילו בסוגריים, תהפוך משמעותית ואפילו מטלטלת במסגרת התפקיד היוקרתי שבו חשקה.
בבנק ישראל נבהלו אמנם מעוצמת התגובה בשווקים, אבל מבחינתה של פלוג מדובר דווקא בחדשות טובות: קרוב לשנתיים אחרי מינויה, בתום תהליך ממושך ומביש שבו העדיף נתניהו לקדם כל מועמד אפשרי על פניה, השכילה להפוך לכתובת סמכותית שלעברה נושאים המשקיעים עיניים כדי להבין את כיוון הרוח. במילים אחרות: אם הצלחת להפחיד את החזאים הפיננסיים, אפילו בהתבטאות לא מוצלחת, סימן שאת שחקנית מפתח על המגרש.
מבחינת מעמדה העולמי – פרמטר חשוב בבנק מרכזי – לפלוג יהיה כנראה בלתי אפשרי לשחזר את היוקרה שממנה נהנה פטרונה סטנלי פישר, בכהונתו הארוכה והמתוקשרת. אבל יש לה יתרונות אחרים וחשובים, כמו היכרות עמוקה עם המשק ועם המוסד שעליו היא מופקדת; ובעיקר – עצמאות מלאה, לפחות לכאורה, שהפכה לנכס נדיר כל כך בקרב רגולטורים במשק. הנגידה אינה חייבת דבר לנתניהו; ובניגוד לחלק מפקידי הציבור, היא אינה שואבת את סמכותה מ"הסכמתו" להישמע לה – אלא מהגדרות ברורות בחוק. כך, למשל, סיפרה בגלוי שכיועצת כלכלית לממשלה לא צורפה לצוות שגיבש את הסדר הפשרה מול חברות הגז; או הייתה יכולה להאשים את האוצר ב"טריק חשבונאי בתקציב", העלול לדעתה להוביל לחריגה של מיליארדי שקלים מתחזית ההוצאות; וגם להמליץ על העלאת מיסים, כחלופה לקיצוצים במשרדי הממשלה, אף שמהלך כזה עלול להיראות כהתאבדות פוליטית מבחינתם של נתניהו וכחלון.
מנגד, ודווקא בשל הגנת העצמאות המפליגה שבה זכתה, חסר בזמן אמת קולה של פלוג בכמה חזיתות בוערות יותר במשק: מדוע נמנעה מלהשמיע עמדה סדורה בסוגיית הגז הבוערת, ממש עד לימים האחרונים שלפני ההצבעה בממשלה? ומה עמדתה, נכון להיום, בסוגיית הכבדת המיסים על רווחי האשלג של כיל בים המלח? איפה ההתייחסות לנתוני השמאי הממשלתי המבהילים, שלפיהם מחירי הדירות שבו לעלות בקצב שנתי דו־ספרתי? והאם בתכניות שר האוצר יש די כלים כדי לעצור את המגמה הזו? דומה שכיועצת כלכלית לממשלה, פלוג יכולה וצריכה להגדיל את מעורבותה הציבורית גם בסוגיות החורגות מהשילוש צמיחה־ריבית־אינפלציה. לכולנו מגיעה הזכות לשמוע עוד דעה, מנותקת משיקול הדעת הפוליטי, על ניהול הכלכלה.
התחושה הלא נוחה רק מתחדדת על רקע ניסיונותיה האחרונים של פלוג לטרפד כמה מהרפורמות שיזם שר האוצר להגברת התחרות בין הבנקים. מול ריכוזיות המערכת והריביות הגבוהות שם על אשראי, הציע כחלון לאפשר לגופים חיצוניים (כמו חברות ביטוח) לגייס ממון בשוק ההון, כדי שיעמידו הלוואות משל עצמם במחירים נמוכים ללקוח. האם האזהרות התקיפות של פלוג בישיבת הקבינט הכלכלי, מזעזוע שייגרם בעקבות כך למערכת הפיננסית, מבטאות את עצמאותה כנגידה – או אולי את שדלנות הבנקים? ועד כמה מקרית סמיכות הזמנים בין המאבק שניהלה נגד כחלון, לבין התגייסותה הפומבית לצד נתניהו במתווה הגז?
בתום כשתי חמישיות מתקופת כהונתה הראשונה, פלוג הצליחה להפתיע לטובה רבים ממי שהתנגדו למינויה. איש לא יחלוק היום על מקצועיותה ויושרתה, אלא שאלה לא בהכרח יספיקו להמשך הדרך: עכשיו נדרשים גם אומץ, "ראש גדול" וחשיבה מחוץ לקופסאות. זה האתגר הגדול של הנגידה לשנת תשע"ו.
.
צילום: אמיל סלמן, 'הארץ'
.
לחצו כאן ותוכלו לקבל את "גיליון המשפיעים" של 'ליברל' במתנה עד הבית.
