fbpx

משפיעים 2015 > כלכלה > גיא רולניק

0

גיא רולניק חיסל את נוחי דנקנר. 'המחסל' הוא תואר חשוב בעולם התקשורת. אתה אף פעם לא הופך להיות האיש שגמרת. אוסוולד לא היה הופך ג'ון קנדי, מארק צ'פמן לא נהיה ג'ון לנון, אבל זה הכי גבוה שאפשר להגיע במקצוע. בניגוד למתנקשים, עיתונאים דווקא מקבלים הרבה מאוד מחיאות כפיים על חיסול מוצלח. לפעמים אפילו בצדק.

נוחי דנקנר היה מלך הטייקונים, רב־מנופאי שעשה הון באמצעות תקיעת קש מציצה בפירמידות שליטה שבנה מכסף של אחרים, כריזמטור מליגת העל. כישף את כולם. חוץ מרולניק. 'דה מרקר' טיווח אותו כל הזמן, יום אחרי יום, ירד לו לחיים, נכנס לחשבונות, בדק קשרים, חישב מספרים. רולניק הוא אחד האנשים המעטים שבאמת מבינים תקשורת. הכוח שלה איננו בסקופ הבודד, שמתאדה במהדורה הבאה. תקשורת מקבלת עוצמה רק באמצעות צבירה, אקומולציה, עוד ועוד ועוד מאותו הדבר, במשך הרבה זמן. כדי שאיסוף הכוח בכלל ייווצר, מוכרחים אג'נדה; מצע רעיוני, שעליו מרכיבים את המידע שמגיע לציבור. הסכנה המיידית היא שעמום. יודעים מראש מה נמצא בעמודים. 'הארץ' סובל מזה. 'דה מרקר', למי שלא התעייף מהאג'נדה, לא. רולניק הבין איך מנגישים עובדות באופן סקסי. כלכלה זה לא הרצאה של רואה החשבון שלך. זה הכסף שגונבים ממך.

דנקנר, בניגוד לרולניק, לא באמת הבין תקשורת. הוא נכשל בדיוק כמו גורבצ'וב מול רונלד רייגן, שהכריז על 'מלחמת הכוכבים', פיתוח טילי הגנה שימנעו כל התקפה על אמריקה, ויאפשרו לה לתקוף בלי לפחד מתגובה. לרוסים לא היה את הרובלים כדי לעמוד בתחרות הטריליונים החדשה. היא הרימה ידיים והתפרקה. נוחי היה בטוח שהוא חייב להילחם ב'דה מרקר'. בניגוד לגורבצ'וב, הוא התפתה להיכנס למלחמה, קנה את 'מעריב' ונפל. מאות מיליוני השקלים שנזרקו לבור השופכין, היו חלק גדול מאלה שחסרו לו כדי לשרוד את המכה שחטף מכחלון, זו שהרגה את מחלבת הכסף של סלקום.

'הארץ' הוא נושאת מטוסים קשישה, איטית, אבל מטוסי התקיפה שמגיחים מהסיפון שלה, גיליונות ה'דה מרקר', הם הכוח המפחיד ביותר בשטח. החיסול של דנקנר מעביר רטט של עצבנות ויראה בכל השחקנים בשוק. מדובר בעיתון המשפיע ביותר בתחומו. משפיע ממש. הרבה אנשים רועדים ממנו. רולניק כבר לא העורך, הוא המייסד, האב הרוחני. עכשיו הוא עושה בחו"ל, מחפש את הדבר הבא.

'דה מרקר', גם אם פגע במאזניה הכספיים של קבוצת 'הארץ', הציל אותה בזירת הרלוונטיות. אין שום ספק בהשפעתו הגדולה על כל התקשורת ועל תפיסת החיים כאן. 'ידיעות' הקים את 'כלכליסט', כל ערוצי הטלוויזיה קידמו את נושאי הכלכלה לתחילת המהדורות; יש המון תכניות, ויש להן רייטינג. אם חלק ניכר יותר מהישראלים מבינים היום קצת כלכלה, אם הם מצליחים להפנים את הקשר בין מצבם האישי למה שקורה מסביב, זה בגללם. כל הזכויות שמורות לרולניק.

אבל 'דה מרקר' בסכנה; בגלל גיא רולניק' בגלל האג'נדה' בגלל ההגשה הסקסית'. ב'דה מרקר' יש טובים ורעים, שחור ולבן. העשירים רעים, המחוברים, עובדי חברות הענק, הם מפלצות. זה נכון כמו האגדה האנטישמית שהיהודים שולטים בעולם, כמו האמונה המשיחית שאם כולם יניחו תפילין המשיח יבוא. כשהאג'נדה מתחילה לעוות את המציאות, כשמתאימים את העובדות לתפיסת העולם' התמונה יוצאת עקום. בנקודה הזאת התקשורת מתה. במקום הזה נחשי התעמולה מוציאים את לשון המזלג שלהם. 'דה מרקר' כמעט נמצא שם. עוד צעד קטן אחד, והוא נופל לתהום. כמו נוחי.

.

צילום: אוליבייה פיטוסי, 'הארץ'

.

לחצו כאן ותוכלו לקבל את "גיליון המשפיעים" של 'ליברל' במתנה עד הבית

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook