fbpx

מחשבות על צדק, שלעתים לא נעשה // איילה חסון על הסיפור של גל בק

0

לפני עשר שנים בדיוק נהרג גל בק ז"ל. גל היה בן 16.

בלילה שבין שישי לשבת הוא רכב על הטוסטוס, חברו יוני רכב צמוד אליו בטוסטוס משלו. 30 סנטימטרים, אולי 40; ההבדל בין חיים ומוות. יוני, היום בן 26, לא שוכח את הלילה המר. הוריו של גל לקו בסוג של הלם קרב. במשך עשר שנים. האב עודד ייסר את עצמו על הטוסטוס של הבן. האמא רותי בכתה בשקט, יחד איתו.

הנהגת הפוגעת הייתה בחורה בת 20, שעל סמך העדויות בשטח, כמו גם קביעה של בוחן המשטרה, נסעה במהירות עצומה. היא פגעה בגל, הטוסטוס עף בצומת הרחובות קק"ל־רקנאטי שברמת אביב למרחק של 70מטרים, גל נהרג במקום.

הניתוח הפתולוגי שלאחר המוות קבע שגל ז"ל לא שתה, לא עישן סמים. ילד טוב צופים רמת אביב. העדים כולם, כולל חברו יוני, העידו איש־איש בדרכו, שגל נהג בירוק, ושהגיע מרחוב קק"ל ממזרח למערב וכולי. רק עדות אחת, של נהגת מונית, מיקמה את גל כאילו הגיע מרחוב רקנאטי ונהג באדום; ואילו הנהגת הפוגעת חצתה בירוק. בוחן התנועה קובע בדו"ח באופן נחרץ, גל הגיע מרחוב קק"ל. כל חוקר טירון רואה מיד שעדות נהגת המונית לא תואמת את האמת, מה עוד שהחוקר שואל אותה בזמן אמת, את בטוחה שגל הגיע מרקנאטי ולא מקק"ל? והיא מאשרת, בטוחה. שקר גס.

אחרי חודש קיבלו עודד ורותי בק מכתב לקוני, התיק של בנכם נסגר מחוסר עניין לציבור.

עשר שנים בכו בשקט, עד שפרצה פרשת רונאל פישר ורות דוד לעולם. פתאום חלפה בראשם של האנשים התמימים הללו המחשבה, אולי מישהו טייח? אולי מישהו שיחד? איך יכול להיות שתיקים נגררים חודשים ושנים וכאן נהרג נער, וסגרו תוך שבועות ספורים את התיק?

ראיינתי את עודד ורותי ברדיו. דורון, נהג מונית שהיה עד לתאונה, האזין במקרה. הוא צלצל אלינו לשידור וזעק בתדהמה: "אני לא מאמין, אם סגרו תיק כזה אפשר לסגור את המדינה". דורון סיפר על התאונה. על נהגת גולף צעירה שלדבריו חצתה באדום, על המוות של גל; והכי חשוב, כשעודד ורותי קיבלו בימים אלה את תיק החקירה לידיהם על העדויות, הפריך דורון מיד את עדות נהגת המונית, שהייתה קבורה בתיק.

אז מי סגר את התיק? הרי אין באמת עדויות סותרות, כפי שנענינו על ידי הפרקליטות והמשטרה, כשביקשנו לראשונה את תגובותיהן. אפשר תמיד ללכת על גישת בית הלל ולחשוב שמדובר בניהול רשלני של תיק חקירה. אבל אז נשאלת השאלה, מי דאג לסגור את התיק במהירות שיא? כל מומחה בתחום ששאלנו ענה תשובה חדה: במקרה של מוות לוקח זמן רב עד שמגיעים להחלטה. וכאן זה הרי לקח שבועות ספורים.

יום לפני כתיבת שורות אלה פגש חבר של עודד בק את נהגת המונית. מה קרה שם, שאל אותה. היא טענה באוזניו שנהגת הגולף נהגה באור אדום, ופגעה בגל שהגיע מקק"ל. אז למה העדת אחרת? שאל. מה פתאום, ענתה, זה שקר. העדות הזאת מתועדת. אחרי כמה שעות באמצע הלילה טלפנה אליו, מבוהלת. "התבלבלתי", אמרה לו והקריאה לו מתוך העדות.

מסקנות הביניים מטלטלות, גם אם אסור לנו – ואסור לנו – לקבוע מה קרה. חובה היה בזמן אמת לבדוק בבית משפט מה קרה שם בצומת. הרי נער בן 16 נהרג, וחיי הוריו ומשפחתו נחרבו, הם היו זכאים לדעת מה באמת קרה. אין נחמה, אבל אולי יהיה צדק. אוי לה למדינה שהרקב עלול להגיע עד למעמקים הללו. משטרה? פרקליטות? כסף? עורכי דין מקושרים? מי יודע.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook