עשיתי כדבר הזה: הלכתי לחבר שלי גוגל והקשתי: Unbelievable facts about Donald Trump. התקבלו המון תוצאות, מהרבה מאוד פרסומים ואתרים. בחרתי את אלה שנראו לי הכי מעניינות ומגניבות. לא נכונות בהכרח, לא תמיד בדוקות, אולי מומצאות באופן מוחלט. אבל בימינו – ואלה ימי דונלד טראמפ – כל הערכים הללו אינם חשובים באמת. אם זה פורסם, זה כנראה נכון. ובפרפראזה על התורה המפורסמת שהרביץ ג'ורג' בג'רי ב'סיינפלד': It's not fake news if you believe it. ואני בוחר להאמין.
–
אז ככה, קבלו־קבלו:
- השיער של טראמפ אמיתי. למעשה, מלאניה היא זו שמספרת אותו.
- טראמפ היה חבר המפלגה הדמוקרטית בין השנים 2001–2009.
- מגזין 'ספיי' שלח, לצורך כתבה, המחאה על סך 13 סנט לכמה עשרות מעשירי אמריקה. רק שניים משכו את הצ'ק: טראמפ וסוחר נשק מפוקפק.
- טראמפ פנה לרשם זכויות היוצרים האמריקאי וביקש לרשום את הביטוי "Your'e fired!" על שמו.
- טראמפ הגיש תביעת דיבה על סך 5 מיליארד דולר כנגד הסופר והעיתונאי טימותי או'בריאן, בגלל שזה טען בספר שפרסם עליו כי טראמפ הוא מולטי־מיליונר ולא מיליארדר.
- לטראמפ יש פוביה מחיידקים והוא מחטא את ידיו לאחר כל לחיצת יד.
- דמות הבריון ביף טאנן מסדרת סרטי 'בחזרה לעתיד' מבוססת על דונלד טראמפ.
- טראמפ נתבע כ־3,500 תביעות אזרחיות ואחרות בידי שותפיו ועובדיו לשעבר.
- עד היום ניצבים במחסנים בהולנד, מיותמים, ללא דורש וקונה, 5 מיליון בקבוקי 'טראמפ וודקה', מותג האלכוהול שהשיק ושהוסר מהמדפים כעבור כמה שנים. טראמפ עצמו אינו שותה אלכוהול בגלל מות אחיו משחמת הכבד.
- אמה של איוונקה, איווֹנה טראמפ, השתמשה במילה "אונס" כדי לתאר את אחד המפגשים ביניהם. העניין הוסר ללא התערבות משפטית.
- טראמפ אינו יודע לשחות.
- למרות שהוא מחזיק בבתי מלון הן בלאס וגאס והן באטלנטיק סיטי, טראמפ אינו מהמר. הוא אינו יודע את כללי משחק הפוקר, ופעם היה סבור שהמספרים ברולטה נעים בין 1 ל־100.
- טראמפ אמר פעם על בתו איוונקה: "היא אישה מושכת מאוד. יש לה גוף נשי וסקסי. אם לא הייתי אבא שלה, בטוח הייתי מנסה לצאת איתה".
- התעריף של טראמפ עבור כל פרק ב'המתמחה' היה 375 אלף דולר. חודש לפני הכרזתו על התמודדות על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לבית הלבן דרש העלאה בשכר לתעריף של מיליון דולר לפרק. הטענה המקובלת היא כי הוא יצא לקמפיין הבחירות בכדי להאדיר את המותג התקשורתי שלו ולהפעיל לחץ על ראשי NBC במשא ומתן על שכרו.
- טראמפ טאוור, ביתו של טראמפ בניו יורק, שימש כבניין המשרדים של תעשיות וויין בסרט 'עלייתו של האביר האפל'.
- ב־1985 הוצעה לו למכירה קבוצת הפוטבול האמריקאי הניו אינגלנד פטריוטס בסכום של 30 מיליון דולר. הוא סבר שמדובר בהשקעה גרועה. את הקבוצה רכש המיליונר היהודי רוברט קראפט. שוויה של הפטריוטס כיום הוא 8 מיליארד דולר.
- טראמפ ירש מאביו 1.2 מיליארד דולר. שוויו היום, לפי עיתונאים כלכליים, נע בין 2–4.5 מיליארד דולר.
- בגיל 13 אביו שלח אותו לפנימייה צבאית בשל בעיות התנהגות וקשיים בלימודים. כעבור שנתיים הודח מהפנימייה הצבאית.
- הוא חבר בהיכל התהילה של ליגת ההיאבקות המבוימת WWE.
- טראמפ השתתף כשופט בלמעלה מ־100 תחרויות יופי.
–
האמת שמצאתי עוד כמה עשרות עובדות ממש מצחיקות, אבל באותה המידה הייתי יכול גם להמציא כמה ואיש לא היה משגיח, או טורח לבדוק, מהסיבה הפשוטה של: למה בכלל? מדוע זה משנה? האם באמת משנה אם טראמפ יודע או לא יודע לשחות? האם יש משמעות או חשיבות לעובדה שהוא אינו יודע לשחק פוקר או שהוא סירב לרכוש את הפטריוטס בעבור חופן בוטנים? ודאי שלא. נראה שלא. כי הסכנה ב"פייק ניוז" (הקומיקאי/סאטיריקן ג'ון אוליבר הציג בתכניתו ב־HBO כיצד טקסטים סהרוריים ופובליציסטיים, ללא כל אחיזה במציאות, שבהם צופה טראמפ בתכניות מלל ב־FOX, הופכים דקות לאחר שידורם לציוצים, ויום לאחר מכן מופיעים בנאומים הנשיאותיים שלו כעובדות מוגמרות) אינה שהיא גורמת להטיה של המציאות, לעיוות של החדשות ולעיצוב מחדש של דעת הקהל. זו המלחמה הקודמת – בה הפסדנו זה מכבר.
ריבוי הפלטפורמות וכלי התקשורת, לצד אינספור המופעים ברשתות החברתיות, הופכים בדיקה של עובדות חדשותיות – ואחרות – לבלתי אפשרית. הסינון של המידע, בגלל הכמות הבלתי נתפסת שלו, אינו אפשרי עוד; ומכאן שאין טעם לנסות להיאחז בתקווה של שיבה אל המדיות המסורתיות. הציבור זנח אותן. הוא צורך היום חדשות באמצעות הרשתות החברתיות, לינקים בקבוצות וואטסאפ ואינספור אתרי מידע וחדשות. אין כל דרך לרכז את הפוקוס של הציבור במוקדים מרכזיים ומקובלים. הוא מאס בהם, זו המציאות; וגם אם היא אינה נסמכת על עובדות, לך תתווכח איתה. נראוּת הדברים והרושם שהם מותירים הם היום החדשות האמיתיות. הייצוג של העובדה, הפרשנות שלה, ואפילו אופן המצאתה – היא העובדה החדשה.
אז לא, הסכנה אינה בכך שהפייק ניוז ישנו את הדרך שבה אנשים מבינים את המציאות, או מתרגמים את העולם סביבם לפרשנות וכתוצאה מכך למעשים – הצבעה בקלפי או תמיכה במלחמה. הסכנה בפייק ניוז היא החתירה תחת היסודות המהותיים, הראשוניים מאוד, של ההכרה. ההכרה האנושית הבסיסית, הטבעית, מה שהפילוסופיה מכנה "אפיסטמולוגיה", בטבע הדברים. כי אם אין הבדל בין מציאות לשקר ואין שוני בין בדיה לעובדה, ואם אין צורך לתקף מציאות בכדי להתייחס אליה כמשענת לתגובה – אזי לא המציאות ניצבת בפני סכנת טשטוש, כי אם כלי הבדיקה ומדדי הבוחן שלנו כאנשים, את המציאות. הפייק ניוז הם קריאת תיגר היסטורית, מהמרתקות והמדהימות שנתקלנו בהן, על ההיגיון, על המחשבה, על הרציונל, וגם – ואולי בעיקר – על חושינו. והאשם אינו טראמפ, גם לא מארק צוקרברג. האשם, אם יש כזה, מונח לפתחו של העידן הזה, שמתקדם במכפלות מהירות והתפתחות גבוהות פי כמה וכמה מקצב ההתפתחות של השכל, של הלוגיקה ושל המנגנון החושי שמייצר את ההכרה האנושית.
זה עד כדי כך מרחיק לכת. וזה מתחיל כאן ועכשיו. וזה נראה כך. ואין איש שמסוגל לבדות ממוחו השערה מזויפת כיצד זה יסתיים.
–
