את השם אבריאל בר יוסף סביר להניח שרוב הישראלים אינם מכירים. מי שהיה מועמדו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי, פרש לאחרונה סופית אחרי שהמינוי פשוט לא יצא לפועל. ברקע היו טענות של תנועת אומ"ץ כלפי בר יוסף, תת־אלוף (מיל') בחיל הים ומשנה לראש המועצה לביטחון לאומי, על קבלת טובות הנאה ופעולה בניגוד עניינים, לכאורה. בר יוסף חיכה לבדיקה שתנקה אותו, ולראש הממשלה שיקדם את המינוי. חיכה, וחיכה, וחיכה.

"כמה אפשר לחכות", אמר לבסוף, "גם אני בן אדם". חצי שנה אחרי שראש המל"ל הקודם יוסי כהן התמנה לראש המוסד, התפקיד החשוב עדיין מיותם. "חסרונו העיקרי של ביבי, שלפעמים הוא אינו מצליח לבחור באנשים ובעוזרים קרובים שמתאימים לתפקידם", אבחן לפני שבע שנים בראיון ל'מעריב' אביו של נתניהו, בנציון ז"ל. נדמה שהאב צדק. עשרות מינויים של נתניהו, קרובים ורחוקים, חשובים וזוטרים, זכו לביקורת גדולה על כך שלא היו ראויים.

לשכת ראש הממשלה עצמה התרחבה והצטמצמה. אופי התפקידים השתנה תדיר. מינויים מסוימים לא התאימו למשרתם בשום אופן. אחרים הגיעו לתפקידיהם עם שובל של חובות או ארונות שלדים מסוגים אחרים, שהקשו עליהם לתפקד. כמה נחקרו במשטרה במהלך כהונתם ו/או לאחריה, נגד חלק הוגש כתב אישום. ובמקרים אחרים, היו כאלה שפשוט התבטאו באופן שהביך את המשרה, את ראש הממשלה שביקש לאיישה, ולעתים את הממסד הממלכתי כולו.

נתניהו, כך נראה, אינו אדם שאוהב להחליט ולחתוך לכאן או לכאן. ואין זה שונה גם בגזרת המינויים. שלושה חודשים תמימים עברו בטרם מינה את דוד שרן, ראש לשכתו, למזכיר הממשלה, במקום אביחי מנדלבליט שהתמנה ליועץ המשפטי לממשלה. בחודש הקודם, כחצי שנה אחרי שמנדלבליט עזב, שרן עדיין לא נכנס לתפקיד. שרן מכיר היטב את העיכובים של נתניהו. הוא רצה להתמנות לקונסול כללי בניו יורק, נתניהו עיכב את המינוי והשאיר אותו באפלה, עד ששרן הבין שאת מנהטן יראה רק בחופשות.

למה למנות כשאפשר לחכות

שלוש שנים עברו מאז התמנה רון דרמר, שהיה היועץ המדיני של נתניהו, לשגריר ישראל בארה"ב – ולראש הממשלה עדיין אין יועץ מדיני. יונתן שכטר, היועץ לענייני תפוצות, ממלא גם את התפקיד הזה. למועצה לביטחון לאומי, שראשה הוא בכיר יועציו של ראש הממשלה, אין יו"ר קבוע זה כחצי שנה. גם תפקיד ראש מערך ההסברה במשרד לא אויש. למעלה משנה חלפה מאז שפרש מהתפקיד לירן דן. בועז סטמבלר, שמתפקד מאז כמחליפו, קיווה לקבל את התפקיד אבל נמרח גם הוא על ידי נתניהו. לבסוף החליט האחרון למנות את רן ברץ, אבל המינוי נתקל בסערה ציבורית סביב התבטאויות עבר של ברץ. חודשים עברו, נתניהו עדיין לא חתך, ולבסוף מונה ברץ ליועץ הסברה, אולי כדי לעקוף את הצורך במכרז.

חצי שנה עברה מאז אישרה הממשלה את מינויו של יועצו של נתניהו לענייני תקשורת זרה מארק רגב לשגריר ישראל בבריטניה – ועד שהתמנה דיוויד קיז למחליפו. לפרח לרנר, המתאמת בין ראש הממשלה לכנסת, עדיין אין מחליף קבוע, למרות שעברו תשעה חודשים מאז הושעתה מתפקידה. לאחרונה פורסם בתקשורת כי יאיר קספריוס, עובד לשכת ראש הממשלה השקוע בחובות כבדים, הוא היועץ החדש של נתניהו לקשר עם הכנסת. אולם בלשכת ראש הממשלה טענו בתגובה שקספריוס אינו המחליף של לרנר, אלא מועסק בצוות הסיורים של ראש הממשלה. ב־2011 עברו שלושה חודשים מעזיבתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי ועד מינוי הראל לוקר כמחליפו.

והרשימה נמשכת. מינוי ראש המוסד, יוסי כהן, התעכב בשבועות ארוכים, כולל תצוגה מוזרה של הזמנת כלי התקשורת להצהרה על העניין, רק כדי לראות את נתניהו מורח את ההחלטה על פני עוד כמה שעות. מינוי ראש הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, ניר בן משה, התעכב בכארבעה חודשים. זו הייתה עוד סיבה לחיכוך המתמשך בין נתניהו לשר הביטחון דאז משה יעלון, שעצביו התרופפו בציפייה לאישורו של נתניהו למינוי.

את אישור מועצת תאגיד השידור הציבורי עיכב נתניהו במשך שנה שלמה (גילוי נאות: עורך מגזין זה היה חבר מיועד במועצה). מינויו של גדי איזנקוט לרמטכ"ל עוכב במשך שבועות ארוכים. מינוי האחראי על הטיפול במפוני גוש קטיף במקום בן ציון ליברמן התעכב בחודשיים. מינוי קבוע לתפקיד של ראש רשות מקרקעי ישראל התעכב כשנה וחצי.

בלגן בלשכה

מינוי אנשים לא ראויים, או תקנים חסרים שאינם מאוישים הודות לאינספור עיכובים, משמעותם עומס עבודה רב על האנשים הנותרים. ועניין זה גובה את מחירו. התחלופה בלשכת נתניהו גבוהה. בניגוד ללשכותיהם של אריאל שרון ושל אהוד אולמרט, שהיו מוקפים יועצים שעבדו איתם במשך שנים, לנתניהו כמעט ואין אנשי אמון כאלה. בשבע השנים האחרונות היו במשרד ראש הממשלה שלושה מנכ"לים, ארבעה מזכירים צבאיים, חמישה ראשי לשכה וחמישה ראשי מערך הסברה. רוב היועצים הבכירים של נתניהו גברים, חלקם ממוצא אמריקאי, כמו אלי גרונר, המנכ"ל. חלקם חובשי כיפה. כל ארבעת בעלי התפקידים הבכירים במשרד ראש הממשלה כעת הם מינויים טריים: המנכ"ל התמנה לפני כשנה; אליעזר טולדנו, המזכיר הצבאי, לפני עשרה חודשים. יואב הורוביץ, ראש הלשכה, ומזכיר הממשלה שרן מונו לאחרונה. הורוביץ ממלא גם את תפקיד ראש הסגל עד שיתמנה ראש סגל במקום שרן, שמילא אף הוא את שני התפקידים.

שרן והורוביץ אינם אוהבים גדולים. שרן נלחם להישאר בלשכה, אחרי שהבין כי נתניהו מתכוון למנות את הורוביץ לראשה. האנשים הקרובים להורוביץ היו נתן אשל וניר חפץ. שרן לא מתלהב מאשל, שממשיך לבחוש בסביבת נתניהו. מלחמות בין הורוביץ לשרן עלולות לפרוץ בכל רגע, כמו גם בין חלק מהבכירים בלשכה. רובם אינם מקורבים לנתניהו באותה רמה של חיבה והערכה כפי שהיו רון דרמר וארי הרו, בעבר ראש הסגל, החשוד כעת בפלילים בפרשת נתניהו החדשה. הורוביץ ושרן נחשבים למקורבים ביותר לנתניהו, אם כי רמת הקרבה אינה כשל יועצי עבר שלו. מעמדו של שרן נשחק לאחרונה, וחנו של הורוביץ, על פי מקורבים, עלה. בכל מקרה, בשנים האחרונות נדמה שבכירי הלשכה של נתניהו הם אסופה מקרית של אנשים, שנאבקים לנווט בסערה, ולא חבורת נאמנים מקצועית וארוכת שנים ביחסי העבודה שלה עם נבחר הציבור מספר אחת. בהיעדר קולגיאליות או סדר, מתנהלת לשכת נתניהו בצורה מבולגנת יותר מלשכות קודמות. יורם טורבוביץ', שהיה ראש הסגל של אהוד אולמרט, הקפיד על סדר ומשמעת צבאיים. בכל בוקר בשעה שבע התכנסו בכירי הלשכה להכנת סדר היום של ראש הממשלה. שעה אחר כך נפגשו עם אולמרט. סדר היום נשמר בקפדנות. בלשכת נתניהו קשה להקפיד על סדר יום. לא זו בלבד שלוח הזמנים משתנה לעתים בגלל איחורים תכופים, אלא שחלק ניכר מהישיבות מתארכות מעבר לזמן שהוקצב להן. שלא לדבר על מעורבותה של שרה נתניהו, על פי גורמים שהיו בלשכה בעבר, בבחינת ואישור הלו"ז.

"קשה לנהל את הלשכה כשמתחלפים בה אנשים בתדירות גבוהה. כדי שראש הממשלה יצליח בתפקידו ויעסוק בנושאים החשובים, הוא צריך לשכה שמתפקדת בשקט ובהרמוניה. איך אפשר לעבוד בהרמוניה כשאין בכלל עם מי לעבוד?", אומר מקור בכיר שראה מקרוב את עבודת הלשכות הללו.

נאמנות עדיפה על כישורים

"לנתניהו אין בדרך כלל ועדת איתור למינויים", אומר מקורב לשעבר לראש הממשלה שביקש שלא להזדהות. המונולוג שלו נאמר בשצף. לפני שנים ספורות התנתק מנתניהו, אבל הוא מעודכן בכל מה שקורה בלשכה וכואב את ההתנהלות. "כל מינוי נעשה על פי נסיבותיו, הלחצים שמופעלים על ראש הממשלה ואלתורים שנובעים מהנסיבות. תפקיד היועץ המדיני הופרט והועבר, בפועל, לעורך הדין הפרטי יצחק מולכו, מקורבו של נתניהו שמבצע עבורו שליחויות מדיניות. אני רוצה לקוות שמולכו פועל רק לטובת המדינה ולא גם לטובת אינטרסים פרטיים שלו. כשארי הרו עזב את תפקידו כמנהל הלשכה, צריך היה למצוא לו מחליף. נתן אשל המליץ על גיל שפר, שהתקדם כך מתפקיד אחר, זוטר יחסית. עברה שנה ונתן אשל, שהיה ראש הסגל, הסתבך ומקומו התפנה. לא נערך חיפוש כללי כדי למצוא את האדם הטוב ביותר במדינה לתפקיד כה רם, אלא מינו את גיל שפר לתפקיד. שפר הביא במקומו לתפקיד של ראש הלשכה את אייל חיימובסקי, גם הוא בכיר לשעבר בעיריית ירושלים. מקורבים הזהירו את נתניהו שבמקום לקבל שירות של ראש ממשלה הוא יקבל שירות של ראש עיר, אבל נתניהו לא התרגש יותר מדי. נתניהו לא משקיע הרבה אנרגיה במינויים. הוא מחפש מועמדים מתחת לפנס, לעתים המועמדים האלה ברמה נמוכה יותר מאלה שקדמו להם". המקור שלנו חוזר גם לסיפור אבריאל בר יוסף, שהיה ראש מספן ציוד בחיל הים. "בעבר התמנו לראשי מל"ל אלופים או אנשים עם עבר מודיעיני מכובד, כמו יעקב עמידרור ועוזי ארד. עכשיו מתמנים אנשי ציוד. זה שִנמוך של התפקיד".

המינוי של הורוביץ לראש הלשכה מקומם אותו במיוחד. "הוא היה בעבר מנכ"ל חברת אוויס. אין לו ניסיון בעבודה רמת דרג בשירות ממשלתי, אבל הוא היה בסיירת מטכ"ל, כמו נתניהו, וכנראה משם החיבה. להראל לוקר, שהתמנה בשעתו למנכ"ל, לא היה ניסיון בעבודה דומה. לפני שהוא הגיע ללשכת ראש הממשלה הוא היה שותף במשרד עורכי דין. אלי גרונר, שהחליף אותו, היה ציר כלכלי בוושינגטון ויועץ בחברת מקינזי. האם אדם כזה, ללא ניסיון מתאים, יכול להיות מנכ"ל המנכ"לים? בשיגעון הזה יש היגיון. נתניהו רוצה לצידו אנשים שיהיו בראש אחד איתו. זה קריטריון משמעותי ביותר בבחירה של אנשים לתפקידים".

"אם יש מינוי ראוי אצל נתניהו זה נעשה בטעות", מגחך מקור המכיר את נתניהו היטב. "לנתניהו אין אינטליגנציה רגשית, הוא לא יודע לקרוא אנשים. ככה קורה שחלק מהאנשים שמגיעים ללשכה אינם מחויבים לנתניהו במשך שנים ארוכות בקשרים של הערצה ונאמנות מוחלטת, בניגוד ללשכה של אריק שרון, למשל, שרוב מי שהיה סביבו דאג לטובתו של אריק במשך שנים ארוכות. לא רק שלנתניהו אין חבורה ותיקה שהולכת איתו שנים – לתפקידים הבכירים בלשכה, שהיא אחד המקומות הרגישים ביותר במדינה, לא תמיד מחפשים את האנשים המצטיינים או המנוסים ביותר. נעשות בדיקות לפני שאדם מתמנה לתפקיד, אבל אלה בדיקות מסוג מסוים, כמו אם המועמד מתח ביקורת על נתניהו, מי חבריו. אדם שבין חבריו נמצאים יריבים של נתניהו בדרך כלל לא יתמנה לתפקיד. נתניהו בודק אם יהיה לו נוח במחיצת המועמד, אם המועמד הוא יס־מן או נוהג לעמוד על דעתו". ומקורב לשעבר אחר מסכם: "נתניהו מחשיב נאמנות יותר מאשר כישורים".

__

שרה נתניהו בוחשת במינויים, או כפי שאומר מקורב לשעבר לראש הממשלה: "היד שלה חזקה מאוד־מאוד במינויים". יוסף שפירא, בהיותו מועמד למבקר המדינה, פגש אותה על פי פרסומים. נתן אשל מונה לראש הסגל, ככל הנראה בעידודה. תמי האוספטר, חברתה של נתניהו מהימים בהן היו דיילות, התמנתה ליועצת ראש הממשלה למיתוג, ועוד ועוד. ניר חפץ הביא ללשכת ראש הממשלה את מקורבו יאיר קספריוס. גם יאיר נתניהו דורש את ליטרת הבשר שלו. הוא הביא את חברו הקרוב טופז לוק לסביבת נתניהו. לוק הוא מנהל הדיגיטל. הבן נתניהו, על פי מקורות, גם המליץ על רן ברץ. "כולם בטוחים שיאיר עובר הכשרה כדי להחליף בבוא היום את בנימין נתניהו", אומר מקורב לשעבר לנתניהו, "אבל האמת היא שיאיר מחליף לאט־לאט את שרה נתניהו כיועץ של אביו".

"נבחרנו כדי למשול, וחלק מהמשילות זה לבחור אנשים", אמר נתניהו לפני חצי שנה כשהודיע שהוא מתכוון לבטל את ועדות האיתור לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. עם הרקורד שלו בתחום, אולי הוא לא היה מודע לכך שחלק ממינוייו גרמו נזק לא רק לתדמיתו, אלא גם למשילות עצמה.

לשכת נתניהו

ארי הרו

עם שני יתרונות בולטים עבור נתניהו, היותו אמריקאי במוצאו וחובש כיפה, טבעי היה שהרו יהפוך לאחד מאנשי סודו הקרובים ביותר. הוא היה ראש ארגון ידידי הליכוד בארה"ב, יועץ של נתניהו לענייני חוץ, יועץ לענייני תפוצות, ראש הלשכה וראש הסגל. לפני הבחירות האחרונות עזב את הלשכה כדי לסייע לנתניהו במערכת הבחירות. על מידת הסיוע שהעניק לראש הממשלה אפשר אולי ללמוד מחקירותיו הממושכות במשטרה, בחשד שמכירת חברת הייעוץ האסטרטגי שהקים הייתה פיקטיבית. אבל החקירה המשמעותית עניינה בפרשה החדשה, הקשורה לחשדות סביב נתניהו עצמו. הרו היה מגייס הכספים הראשי של ראש הממשלה. בחודשים הבאים יתברר אם אחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה יהיה ה"שולה זקן" של נתניהו ויוביל להגשת כתב אישום נגדו. בכל מקרה, מבוכה עצומה כבר נגרמה לראש הממשלה. לא בכל יום אדם כה קרוב אליו נעצר ונחקר.

נתן אשל

המקורב הוותיק, האיש שהצליח להיזרק מהדלת ולחזור דרך החלון. יחסיו עם נתניהו ידעו עליות ומורדות, אבל כבר שנים ארוכות שהוא תמיד ברקע. לוחש, מתסיס, מעניק עצות ושירותים שלא כל עובד ציבור היה מוכן להעניק. מקורב לשעבר לנתניהו צוחק כשהוא נזכר ברשימת הדרישות מטעמה של גברת נתניהו – לטענתו – שנהג אשל להביא לפתחו מדי יום. אשל מונה לתפקיד ראש הסגל של נתניהו ב־2010, אחרי שהיה מנהל עיתון 'הצופה' וסמנכ"ל בחינמון 'ישראל היום'. הקשרים שלו עם בני הזוג נתניהו ארוכי שנים. שרה נתניהו תמכה בהבאתו לתפקיד בכיר. בסביבתו של ראש הממשלה לא כולם התלהבו מהמינוי, לאשל לא היה ניסיון בניהול רם דרג. בסופו של דבר זכה ארי הרו בתפקיד הנכסף. אשל נאלץ להסתפק בתפקיד של יועץ, אבל לא הרים ידיים: הוא המשיך לחוג סביב בני הזוג עד שהתמנה לראש הסגל.

במרץ 2012 נאלץ אשל לעזוב את לשכת נתניהו אחרי שבכירי הלשכה דאז, צבי האוזר, יוחנן לוקר ויועז הנדל, דיווחו ליועץ המשפטי לממשלה על עדויות שאשל צילם את אחת מעובדות הלשכה מתחת לחצאית. נתניהו לא נתן להם פרס, אלא כעס על פי עדויות על שלושת הבכירים שהעזו לחשוף את ההטרדה. אשל, שהבין כי הוא עלול לעמוד לדין פלילי, הגיע להסדר טיעון עם נציבות שירות המדינה, התחייב לפרוש מתפקידו ולא לעסוק בפעילות ציבורית. המבוכה ללשכה הייתה עצומה. אשל הלך הביתה, אבל די מהר חזר ללחוש על אוזנם של בני הזוג נתניהו. למרות המבוכה, אשל עדיין שם ויישאר כפי הנראה קרוב לבני הזוג כל עוד יהיו בבית בבלפור.

פרח לרנר

קרובת משפחה של ארי הרו, בת 39, הייתה במשך שש שנים האחראית על הקשר של ראש הממשלה עם הכנסת והחזיקה בשיא של הבכירה הוותיקה ביותר בלשכתו. בחריצות רבה היא הצליחה לתמרן בין נתניהו, רעייתו והכנסת, ועמדה להתמנות למנכ"לית משרד הקליטה, קידום משמעותי שהתבצע בברכת נתניהו. לפני כמה חודשים הקריירה המטאורית של לרנר נבלמה, היא נעצרה ונחקרה, ולבסוף המליצה המשטרה על הגשת כתב אישום נגדה בעבירות של מרמה והפרת אמונים. לרנר, על פי החשד, פעלה בניגוד עניינים בניסיון לקדם את עסקיו של בעלה, אבי לרנר, איש יחסי ציבור. רועי בלכר, אגב, עורך הדין של לרנר, הוא גם עורך דינו של ארי הרו. לרנר כבר לא תשוב כפי הנראה ללשכת ראש הממשלה.

דיוויד קיז

יועץ ראש הממשלה לתקשורת זרה מונה לתפקיד חצי שנה אחרי שהיועץ הקודם, מארק רגב, התמנה לשגריר ישראל בבריטניה. קיז בן ה־32, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח תיכון ב־UCLA ותואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב, עסק בעיקר בזכויות של מתנגדי משטר בעולם הערבי ובאיראן. חלק מפעילותו כללה הפניית שאלות מביכות בוועידות בינלאומיות לבכירים איראנים, דבר שהקנה לו נקודות זכות אצל נתניהו למרות חוסר ניסיון בעיסוק תקשורתי נרחב יותר. אבל מילא חוסר הניסיון, זמן קצר אחרי שהתמנה קיז לתפקיד טענה צעירה אמריקאית בפייסבוק שקיז תקף אותה מינית לפני כשלוש שנים. קיז הכחיש. הסיפור לא נבדק או הוכח. בלשכת נתניהו הבהירו שהוא נשאר בתפקידו.

יאיר קספריוס

עיתונאי ספורט לשעבר ב'ידיעות אחרונות' ומקורב לניר חפץ. לפני כשבע שנים מינה חפץ את קספריוס לעוזרו באגף ההסברה במשרד ראש הממשלה. לאחרונה פורסם כי קספריוס נמצא בהליך של כינוס נכסים בגלל חובות של מאות אלפי שקלים לבנקים וחובות נוספים לחברות אשראי. למרבה המבוכה קספריוס, שהצטרף לנתניהו בביקורו באפריקה, נאלץ להפקיד ערבויות כדי שיוכל לצאת מהארץ.

רן ברץ

אחד המינויים המביכים ביותר בלשכת ראש הממשלה, שנעשה על פי עדויות בהמלצתו של יאיר נתניהו. ברץ, דוקטור לפילוסופיה, מייסד האתר הימני 'מידה' ואיש סגל במרכז האקדמי שלם, ניאץ בפוסטים בפייסבוק את ברק אובמה ("ההתייחסות של אובמה לנאום של נתניהו – ככה נראית אנטישמיות מודרנית בארצות מערביות וליברליות") ואת ג'ון קרי ("אחרי הכהונה כמזכיר המדינה מובטחת לו קריירה משגשגת באחד ממועדוני הסטנד־אפ בקנזס סיטי, מוסול או המתקן בחולות"). על הנשיא ראובן ריבלין כתב שהוא דמות שולית ולכן אין סכנה לחייו. לפני למעלה מעשור קרא להקים את בית המקדש השלישי.

הממשל האמריקאי לא יעבור בשתיקה על המינוי, פסק סגן הנשיא ג'ו ביידן. ברץ אמנם התנצל, אבל האמריקאים קיבלו את ההתנצלות בדרכם המנומסת שהבהירה מה הם חושבים על המינוי. "ההתנצלות בהחלט ראויה", הכריז ג'וש ארנסט, דובר הבית הלבן. "נתניהו צריך להחליט מי משרת את ממשלתו ומייצג אותו ואת ארצו". נתניהו החליט. הוא אמר לקרי כי ישקול מחדש את המינוי, אולם אחרי שיקול דעת נוסף, כשנציבות שירות המדינה התנגדה אף היא למינוי בטענה שברץ לא עובר את תנאי הסף, מינה נתניהו את ברץ ליועץ לענייני הסברה ונאומים. ברץ כבר התחיל ללקט לעצמו תנאים ראויים. יכול להיות שהמילה האחרונה עדיין לא נאמרה, ולברץ נכונו עוד גדולות בלשכה של נתניהו.

רבקה פאלוך

לפני שבועות אחדים הודיע ראש הממשלה על כוונתו למנות את רבקה פאלוך ליועצת לענייני חרדים. פאלוך, בעלת משרד פרסום חרדית, שימשה בתפקיד הזה בלשכתו של אריאל שרון ונחשבת למקורבת לשרה נתניהו. פאלוך רכשה את אמונה של הגברת נתניהו כשהייתה כתבת בתקשורת החרדית. נתניהו סמכה על פאלוך והעדיפה שהיא תצטרף לנסיעות לחוץ לארץ של בני הזוג, בהיותה בטוחה שהסיקור של פאלוך יהיה אוהד. בנציבות שירות המדינה דרשו מנתניהו לעצור את המינוי מחמת בעייתיות ערכית, הגם שזו משרת אמון. פאלוך העידה מטעם ההגנה במשפטו של חיים רמון יחד עם שתי עדות נוספות, עובדות מזנון במשרד ראש הממשלה. על פי פסק הדין, שלוש העדות "תיאמו את גרסתן בניצוחה של פאלוך ערב מתן עדותן בבית המשפט. התיאור שתיארו הנו מופרך ובלתי סביר בעליל. מבין השלוש הפחות מהימנה הייתה עדותה של פאלוך שמרוב רצון לרצות את הנאשם הגזימה והפריזה בתיאוריה". בגזר הדין נכתב שעדויות השלוש היו "עדויות שקר שהוסיפו שמן לתבערה".

פיני פישלר

בחזרה לקדנציה הראשונה של נתניהו. פישלר, עורך דין במקצועו, התמנה למנהל לשכת ראש הממשלה ב־1996. הוא הגיע ללשכת נתניהו בשיטה הרגילה של "חבר מביא חבר". היום עורך דין, אז בעל תואר שני במינהל עסקים, פישלר היה מנהל של כמה חברות ופעיל בתנועת צומת. בבחירות היה נציג צומת במטה הליכוד (הרשימות רצו במשותף). אביגדור ליברמן, אז מנכ"ל הליכוד, התרשם מפישלר והביא אותו ללשכה. כחודשיים הספיקו לפישלר ולסובבים אותו להבין שהגיע למקום הלא נכון. סיום דרכו בלשכה הגיע במהירות שיא. "אתה עובד יומם ולילה", הסביר אחרי שעזב. "מול גל כזה של שטנה והרס צריך אנשים עם ביצים של שור".

דוד אגמון

מחליפו של פישלר בלשכת ראש הממשלה עזב את הלשכה כמעט באותה מהירות בה עשה זאת קודמו. שלושה חודשים אחרי שהתמנה לתפקיד הודיע אגמון שמספיק לו. בסביבתו של נתניהו תהו מדוע הגיע ללשכה מלכתחילה. אגמון היה קצין צנחנים ראשי, מפקד יחידת הקישור ללבנון ועוזר הרמטכ"ל לענייני האינתיפאדה. כשהשתחרר מהצבא ניהל את חברת 'חבר לחייל' שהתמוטטה והותירה את אגמון עם חוב של כמיליון שקל. לנתניהו זה כנראה לא הפריע. בכל מקרה, אגמון פרש כאמור במהרה. הוא קיווה לעסוק בעניינים מדיניים וביטחוניים, אולם לא הצליח לפלס דרך ולזכות בכבוד שהיה ראוי לו, לדעתו. "הייתי לבלר של נתניהו", אמר.

לאחר תקופה מסוימת החליף משה ליאון את אגמון, ושבעה חודשים אחר כך התמנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה במקום אביגדור ליברמן שעזב את המשרד. את ליאון החליף אורי אליצור שנשאר לצידו של נתניהו כמנהל הלשכה עד המפלה בבחירות ב־99'. קצב תחלופה של ארבעה מנהלי לשכה בשלוש שנות הקדנציה הראשונות, זהה כמעט לזה שמתרחש עכשיו.

דוד בר־אילן

בר־אילן גדל בחיפה, למד בבית הספר ג'וליארד בניו יורק והיה פסנתרן מקצועי במשך שנים רבות בארה"ב. כששב לארץ בסוף שנות ה־80 התמנה לעורך ה'ג'רוזלם פוסט', משם הוזמן להצטרף ללשכת ראש הממשלה בקדנציה הראשונה כראש האגף להסברה ולתכנון מדיני. בר־אילן ענה על כל הקריטריונים, הוא הכיר היטב את ארה"ב והיה נאמן לנתניהו עד לרגע שבו התראיין ל'ניו יורקר' ואמר מה הוא חושב באמת. "הבט, שרה היא לא האישה היציבה ביותר בעולם", הוא אמר לדיוויד רמניק, עורך העיתון. כשנשאל על הבגידה של נתניהו ברעייתו, השיב ש"משה דיין דפק חצי מהנשים בצבא". על יחסו של נתניהו לדת הייתה לו דעה נחרצת. "הוא ילך לבית הכנסת בראש השנה, ביום כיפור, אולי הוא ילך לכותל או יגיד 'בעזרת השם', אבל הוא לא מטעה אף אחד". בלשכת נתניהו השתרר הלם מוחלט. בר־אילן ניסה להכחיש את המיוחס לו, רמניק התעקש שציטט במדויק את דברי היועץ. זמן קצר אחר כך נפרד בר־אילן מהלשכה וחזר ל'ג'רוזלם פוסט'. הוא הלך לעולמו לפני 13 שנה.

ישראל חנוקוגלו

כחצי שנה אחרי שנכנס ללשכת ראש הממשלה מינה נתניהו את פרופ' חנוקוגלו ליועצו המדעי. חנוקוגלו נתן יד לפרסום לפיו מוצאם של הערבים מאזור ג'בליה בעזה הוא מסוריה, מה שמוכיח שהם אינם פלסטינים אותנטיים. הקהילה המדעית הייתה המומה. מדענים דרשו את פיטוריו של מי שרתם את הגנטיקה אל הפוליטיקה, התנהלות רגישה במיוחד בעם היהודי. חנוקוגלו הסביר כי ציטט ממחקר שערך מישהו אחר, נתניהו קיבל את ההסבר, חנוקוגלו האריך ימים בלשכה עד שפרש במחאה על החתימה על הסכם וואי בסוף 98', היה אחד ממייסדי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני והצטרף למפלגה של ברוך מרזל. היום הוא מרצה באוניברסיטת אריאל.

משרד ראש הממשלה

אבריאל בר יוסף

את סיפורו של בר יוסף הבאנו בפתח הכתבה. תנועת אומ"ץ העבירה למשטרה מידע לפיו בין 2011 ל־2013 נסע בר יוסף כמה פעמים לפורטוגל ולגרמניה על חשבון מייקל הרצוג, איש עסקים שנאשם בגרמניה במרמה ובהונאה ויושב בכלא בגרמניה. בנסיעותיו היה בר יוסף מעורב בפרויקט לרכישת מספנה בפורטוגל וביוזמה להקים מפעל לדחיסת גז. במקביל לעבודתו כמשנה לראש המל"ל אף החל לעבוד כיו"ר הנהלת נמל חיפה, אולם אולץ להתפטר אחרי חצי שנה בשל ניגוד עניינים.

אחרי כארבעה חודשי בדיקה, ובטרם פרסמה המשטרה את מסקנותיה, הודיע בר יוסף כי הוא מוותר על המינוי. "חיכיתי בסבלנות כמו ילד טוב יותר מזמן סביר והגעתי להכרה שזה די והותר".

אבי שמחון

פרופ' שמחון, יועצו הכלכלי לשעבר של יובל שטייניץ כשר האוצר, התמנה לפני שמונה חודשים לראש המועצה הכלכלית. נתניהו הבין שהבחירה עלולה לעורר שדים. לפני שנים אחדות אמר שמחון שאישה שמביאה שמונה ילדים לעולם חוטאת לילדיה ולחברה כולה. החרדים נזעקו, שטייניץ אילץ את שמחון להתנצל. לפני המינוי של שמחון לראש המועצה לכלכלה ביקש נתניהו את ברכתם של אריה דרעי, יעקב ליצמן ומשה גפני. על פי אתרי אינטרנט חרדיים, השלושה אישרו את המינוי אבל דרעי לא השתתף בהצבעה בממשלה. "אני גאה שאני אב לתשעה ילדים וסב ל־19 נכדים", הוא אמר, "מהמקום שאני מגיע, כל ילד וילדה הם ברכה, שמחה, עולם ומלואו". שמחון המשיך להתבטא בחופשיות. לפני כמה חודשים קרא לבנק ישראל להפסיק את רכישות המט"ח, "גם אם יפוטרו 20 אלף בני אדם". שמחון הוא אדם דעתן מאוד, ודברן בהתאם. תפיסתו הכלכלית הבסיסית של נתניהו תואמת את תפיסתו, אבל המציאות הקואליציונית, כידוע, אינה תמיד מתחשבת בכך.

משרד החוץ

פיאמה נירנשטיין

חברת הפרלמנט האיטלקי לשעבר מונתה בקיץ 2015 לשגרירת ישראל באיטליה. נתניהו מיהר להבטיח שנירנשטיין תעמיק את היחסים בין המדינות, אולם די מהר התברר שמינויה דווקא עלול לפגום ביחסים. הקהילה היהודית המקומית התנגדה למינוי של נירנשטיין לשגרירה, מהחשש שיעורר טענות לנאמנות כפולה של יהודי איטליה. ראש ממשלת איטליה ביקש מנתניהו לשקול שנית את המינוי. במשרד החוץ הביעו תרעומת על נירנשטיין, שערכה אירועים פומביים באיטליה טרם בחירתה הרשמית, בניגוד למקובל. כל זה לא שינה את דעתו של נתניהו, שהיה נחוש לאשר בממשלה את המינוי. באפריל 2016, שמונה חודשים אחרי שנתניהו הודיע על הבחירה ועוד לפני שהמינוי אושר בהצבעה בממשלה, נחשף בעיתון 'הארץ' מאמר שכתבה נירנשטיין באתר האינטרנט שלה בקדנציה הראשונה של נתניהו. תחת הכותרת "מפלצת בתחפושת של גברת ראשונה", גוללה נירנשטיין את עלילותיה של שרה נתניהו והביאה סיפורים שהתרחשו לכאורה אז, כמו: "האם נכון למשל שכשכוסית מברשת השיניים נשברה היא זימנה את המשפץ של מוזיאון ישראל וביקשה ממנו לתקן אותה ולעשות לה הנחה של 50 שקלים?".

את מה שלא הצליח ראש הממשלה של ארץ המגף, הצליח הפרסום הזה לעשות. המינוי ירד מהפרק.

דני דיין

ראש מועצת יש"ע לשעבר היה המועמד של נתניהו לתפקיד שגריר ישראל בברזיל. ברזיל סירבה לאשר את המינוי בטענה שאינה מוכנה לקבל נציג מתנחלים כשגריר. זה לא יקרה, הסביר בכיר במשרד החוץ הברזילאי. נתניהו לא ויתר. במשך חצי שנה התעקש שדיין הוא המועמד שלו וכי לא ימנה אחר במקומו, אבל אחרי חצי שנה נאלץ להתקפל ומינה את דיין לקונסול בניו יורק. "מי שלא רצה אותנו בברזיליה קיבל אותנו בניו יורק", חגג דיין את הניצחון. את הנזק שנגרם ליחסי החוץ של ישראל יחגגו כבר אחרים.

יוסי שלי

המועמד הבא של נתניהו לתפקיד שגריר ישראל בברזיל הוא מי שלפני שמונה שנים הוגש נגדו כתב אישום על הגשת תצהירים כוזבים לוועדת המינויים לתפקידו כיו"ר דירקטוריון רשות הדואר. שלי הואשם בשבועת שקר ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אחרי שהצהיר שאין לו זיקה פוליטית לאף מפלגה למרות זיקתו לליכוד. ב־2012 הגיע לעסקת טיעון לפיה יודה בביצוע הפרת חובה חקוקה ובית המשפט יקבע כי ביצע את העבירה אך לא ירשיע אותו. על שלי נמנע לכהן בתפקיד ציבורי במשך שלוש שנים. אלו חלפו, ושלי קיבל הצעה מפתה מנתניהו, שאליו נשאר מקורב לאורך השנים. ג'וב מהחלומות של שגריר בארץ גדולה הוא קידום משמעותי עבורו. ככה ייעשה לאיש שמעד אבל נותר נאמן לבוס.

ערן עציון*

עציון היה ראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וקונסול ישראל בסן פרנסיסקו. בשלהי 2013 נתניהו, שהיה אז שר החוץ, מינה את עציון לתפקיד סגן השגריר בוושינגטון אבל זמן קצר אחר כך נאלץ לבטל את המינוי כשהתברר, במהלך תחקיר ביטחוני שערך לו השב"כ לפני צאתו לוושינגטון, שעציון נחשד בהדלפה רגישה וחמורה בנוגע לתפקיד במועצה לביטחון לאומי. עציון עזב את משרד החוץ, הכחיש את העניין ואמר שהוא מנוע מלדבר על המקרה. בראיון ל'דה מרקר' לאחר מכן תיאר את שיטת המינויים של ראש הממשלה כבחירה של אנשי אמון ספורים על בסיס היכרות אישית ונאמנות. "בשנים האחרונות יש פלישה של שיטת המינויים הזאת, שפעם הייתה מוגבלת ליועצים בלשכת ראש הממשלה, לראשי ארגונים ביטחוניים כמו ראש המוסד, ראש השב"כ, המפכ"ל".

*הבהרה ותוספת לדברים שנאמרו בכתבה שפורסמה:

ערן עציון הוא דיפלומט מקצועי שהתקבל לקורס הצוערים של משרד החוץ בשנת 1992 והתקדם לאורך למעלה מעשרים שנה בשירות החוץ על בסיס כישוריו והישגיו, ללא כל זיקה פוליטית. בין השנים 1996–2000 שירת כקונסול בסן פרנסיסקו, תפקיד אליו מונה על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ. בין השנים 2008-2000 שירת במועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, תחת ראשי הממשלה ברק, שרון ואולמרט. בין השנים 2008-2005 כיהן בתפקיד סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. בשנת 2008, בתקופת שרת החוץ לבני, מונה על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ לתפקיד ראש החטיבה לתכנון מדיני, אותו מילא עד שנת 2013, עת מונה על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ, בראשות מנכ"ל המשרד, לתפקיד הציר המדיני וסגן השגריר בוושינגטון. עציון פרש משירות המדינה בשנת 2014 וכיום פועל כיזם מדיני עצמאי ויועץ אסטרטגי. 

בניגוד לפרטים שפורסמו במקור בכתבה, לא רק שראש הממשלה דאז נתניהו לא יזם את המינוי, אלא ככל הידוע אף התנגד לו. במהלך כל שנותיו בשירות המדינה לא היו לעציון שום קשרים עם נתניהו, למעט השתתפות בדיוני קבינט ופורומים מדיניים־ביטחוניים אחרים שנוהלו על ידו, וכתיבת מסמכי מדיניות שמוענו אליו. בניגוד לפרסומים שצוטטו מכלי תקשורת, עציון לא נחשד בהדלפה במסגרת תפקידו במועצה לביטחון לאומי.

מינויים כלכליים

יעקב פרנקל

לפני שלוש שנים החליטו נתניהו ויאיר לפיד למנות את פרופ' יעקב פרנקל, יו"ר ג'יי.פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל, לנגיד בנק ישראל בפעם השנייה. נתניהו עבד עם פרנקל בקדנציה הראשונה שלו, בשנות ה־90. אז, היחסים ביניהם היו כה גרועים, עד שהם לא נפגשו במשך חודשים ארוכים, עניין שלא הפריע לנתניהו להציע את המשרה לפרנקל בשנית.

פרנקל נעתר להצעה, אבל הסיר את מועמדותו חודש לאחר מכן בעקבות חשיפה בעיתון 'הארץ' כי פרנקל יצא מחנות בשדה התעופה בהונג קונג עם מוצר מבלי ששילם עליו. קרב גרסאות התפתח, ופרנקל טען שזו הייתה טעות תמימה, שידידה שלו הייתה אמורה לשלם על המוצר וכי הרשויות קיבלו את הגרסה. כך או כך, המינוי נפל.

ליאו ליידרמן

המועמד הבא של נתניהו לתפקיד הנגיד היה פרופ' ליידרמן. גם הוא, כמו קודמו, הסיר במהירות את מועמדותו, אחרי שאמיר אורן חשף ב'הארץ' שטענה עלתה בוועדת טירקל, שבחנה את מועמדותו, לפיה הוא הטריד מינית בעת שעבד במשרדי דויטשה בנק הגרמני בארה"ב. הטענה לא הוכחה, אבל גם המינוי לא בוצע.

איתן רוב

בהיותו שר האוצר קידם נתניהו את רוב מתפקיד מנהל המכס והמע"מ למנהל אגף המסים. שנה וחצי אחר כך, בנובמבר 2005, פרש רוב מרשות המסים. שנתיים יחלפו בטרם ייעצר וייחקר בחשד לתיווך לשוחד, במה שזכור כפרשת רשות המסים, פרשה שבמהלכה התערבו גורמים חיצוניים במינויו של ג'קי מצא לראש הרשות ובתמורה מינה את מקורביהם לתפקידים שונים. רוב לא היה בין המורשעים, אבל עד היום זכור בתחום כמקורב לנתניהו שהסתבך.

אורי יוגב

יוגב היה ראש אגף התקציבים באוצר בתקופתו של נתניהו כשר האוצר, ומאז שמרו השניים על קשרים הדוקים עד כדי כך שיוגב מכונה לעתים האידיאולוג הכלכלי של נתניהו. שניהם מאמינים בהפרטה. יוגב היה זה שהוביל את המהלך להפרטת בתי הכלא בישראל, מהלך שנכשל בסופו של דבר. הוא תמך בהפרטת בתי החולים ומתנגד לעבודה מאורגנת. לפני כשלוש שנים מונה למנהל רשות החברות הממשלתיות. לאחרונה שיגר מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט מכתב שבו טען כי טיפולו של יוגב במקורות נגוע בין השאר בניסיון להטות מכרז. יוגב אמר בתגובה כי הוא מנסה להוביל רפורמה שנתקלה בהתנגדות של בעלי עניין. חנו, בכל מקרה, סר ונתניהו כבר כמה חודשים מנסה להדיחו.

דורון לוי

לוי היה נציב מס הכנסה כשהתברר, ב־96', שהרוכשים של הקרקע בהולילנד בירושלים זכו בהנחה גדולה בתשלום מס. שווי הקרקע היה 100 מיליון דולר, הרוכשים שילמו מס על פי שווי של 12 מיליון דולר בלבד. הפרשה לא השפיעה על הקרבה בין נתניהו ללוי. בדצמבר 98' האריך נתניהו את כהונתו של לוי בחודש. לוי, שלא הועמד לדין בפרשה אבל נחקר באזהרה, נשאר מקורב לנתניהו גם אחרי שעזב את תפקידו. הוא היה יועצו הפיננסי של נתניהו אחרי שנחל מפלה בבחירות ב־99', וארבע שנים אחר כך התכוון נתניהו למנות את לוי למנכ"ל משרד האוצר. כשכיהן נתניהו כשר החוץ (שלהי 2002) שימש לוי כאחד מיועציו.

זאב לבנון

בהיותו שר האוצר התכוון נתניהו למנות את עו"ד לבנון ליו"ר החברה הממשלתית להולכת גז. לבנון, פעיל ליכוד בעברו, היה מנכ"ל חברת תש"ן כשהמשטרה המליצה להעמידו לדין בחשד למרמה ולהפרת אמונים. הפרקליטות לא מצאה די ראיות לעבירות האלה והמליצה על פיטוריו של לבנון. לבנון עצמו טען כי נקלע לקרב בין דירקטורים. מועמדותו ליו"ר החברה הממשלתית עוררה התנגדות עזה במשרד המשפטים, בפרקליטות המדינה ובמשרדי האוצר והתשתיות. נתניהו ביטל לבסוף את המינוי.

המקורבים

"בשביל מה נבחרתי לנשיא, אם אני לא יכול למנות את אחי לתובע הכללי?", אמר בשעתו ג'ון קנדי, כשנתקל בביקורת על מינוי אחיו רוברט קנדי. הזמנים השתנו, כמובן. אבל נתניהו היה שמח לפעול בגישה הזו. היכן שיש לו הזדמנות הוא ממנה מקורבים שלו ו/או של רעייתו. בתחום התקשורת הוא פעיל במיוחד. חלק מהמינויים, בעיקר ברשות השידור, נעשו בהתערבותו, חלקם נעשים מתוך הבנה לרוחו של הבוס. כך אמיר גילת, שהיה יועץ של נתניהו, התמנה ליו"ר רשות השידור. יוני בן מנחם, מקורבו וחביבו של נתניהו ברשות, התמנה למנכ"לה הזכור לרעה. מיכאל מירו, מקורב נוסף, היה מנהל קול ישראל. אגודת העיתונאים טענה שהמכרז למינויו הוטה בהתערבות לשכת ראש הממשלה. בלשכה הכחישו.

חלק מהמקורבים מסתובבים בתפר שבין הפרטי לציבורי. כך יועץ התקשורת ניר חפץ, שהיה דוברו של נתניהו, עובד כיום כאדם פרטי אבל מדברר את בני הזוג, מבלי שנדע כיצד קשריו עמם עוזרים לעסקיו האחרים. עורכי הדין הצמודים יצחק מולכו ודוד שמרון גם הם כאלה. משרדם עלה ופרח, בעוד הצמידות שלהם לראש הממשלה כבר גורמת להם להיראות בעין הציבורית כאנשי ציבור לכל דבר. רמי סדן רץ, ככל הנראה בעידוד הזוג נתניהו, לראשות דירקטוריון 'חדשות 10', וההמשך ידוע.

את תמי האוספטר כבר הזכרנו. גם את טופז לוק ואת רבקה פאלוך. דני קייט היה מזכיר קיבוץ געש שסייע לכאורה למנוע את פרסום ספרו החושפני של דורון נויברגר, חבר הקיבוץ שהיה בעלה הראשון של שרה נתניהו. במקרה, או שלא במקרה, קייט התמנה ב־2009 ליועצו של נתניהו לפניות הציבור.

צורי סיסו, טכנאי המחשבים של משפחת נתניהו, התמנה למנהל אגף המחשוב במצודת זאב. יעקב נאמן, עורך הדין של בני הזוג נתניהו ומי שהיה האחראי לכאורה לגישור ביניהם לאחר הרומן של נתניהו עם רות בר, היה שר המשפטים ושר האוצר של נתניהו. הרשימה הזו נמשכת ונמשכת. למען ההגינות, היא כזו גם אצל כל פוליטיקאי אחר שממלא תפקידים בכירים במשך תקופה ארוכה.

התורמים

כמה מהתורמים לנתניהו, כמו המינויים שלו, הם אנשים שנויים במחלוקת, חלקם בעלי עבר פלילי. ארנו מימרן, שאירח את נתניהו על היאכטה שלו ובדירתו המפוארת בפריז, העיד שתרם לו סכומי כסף רבים. לאחרונה נידון לשמונה שנות מאסר בפרשה שכונתה בעיתוני אירופה "העוקץ של המאה". צ'רלי קושנר, ששילם לנתניהו 100 אלף דולר על הרצאה בבית כנסת, הואשם בהעלמת מס ובשימוש בזונה לסחיטת עד מדינה. הוא נידון לשנתיים מאסר ולקנס של 40 אלף דולר. טים בליקסט, שהטיס את נתניהו במטוסו ושילם לו 120 אלף דולר על השתתפות בשלושה אירועים, העביר כמה מאות מיליוני דולרים לשימושו הפרטי מהלוואה שקיבל למועדון נופש בבעלותו. בליקסט לא הורשע אבל ישב בכלא כמה חודשים על ביזיון בית המשפט באחת מתביעות הנושים נגדו באותה פרשה. פויו זבלודוביץ', חבר קרוב, שאף שילם 8,500 ליש"ט עבור אירוח בבית מלון בלונדון של נתניהו ובנו, עלה לכותרות בלונדון כששר ההגנה הבריטי, ליאם פוקס, נאלץ להתפטר אחרי שנחשף כי מקורבו, אדם ווריטי, שהציג את עצמו כיועצו האישי, התלווה לפוקס בנסיעות בעולם במימון חברת ההשקעות תמרס של זבלודוביץ' וחברות נוספות.

תמיר ספיר, טייקון נדל"ן גיאורגי־ישראלי־אמריקאי, שנפטר לפני שנתיים והיה מקורב לנתניהו, היה מעורב ביבוא לא חוקי של חלקי חיות בר לארה"ב. דינה ויין רייס, שתרמה בעבר לנתניהו 38 אלף שקל, הורשעה לפני ארבע שנים בהונאת אינטרנט ונידונה ל־19 חודשי מאסר. מורי הוברפלד, מיליונר חרדי מניו יורק שהיה ברשימת התורמים הפוטנציאליים של נתניהו ב־2007 שפורסמה ב'ידיעות אחרונות', נעצר לאחרונה בחשד ששיחד ראש איגוד מקצועי של עובדי בתי הסוהר כדי שיו"ר האיגוד ישקיע את כספי הפנסיה של העובדים בקרן שהייתה בבעלות הוברפלד בעבר. בשנות ה־90 הואשם והורשע פעמיים במקרי הונאה.

גם כאן, שמות מפוקפקים צצים שוב ושוב תדיר. לאחרונה היה זה שלמה רכניץ, איל הון אמריקאי חרדי, שבן משפחתו נחקר לאחרונה במסגרת פרשת שוחד חמורה הקשורה למשטרת ניו יורק. על פי הפרסומים, נבדק כעת הקשר של רכניץ ל"פרשת נתניהו החדשה", כפי שזו מכונה בשבועות האחרונים בתקשורת.1

הרשימה המלאה התפרסמה בגיליון המודפס