בהתבוננותו על התהוות המציאות נהג לומר ההוגה ישעיהו ברלין: "כל דבר הוא מה שהנו ולא משהו אחר". מהו אם כן הדבר שהתרחש בבחירות האחרונות בארה"ב? מה בין דבר זה למשאל העם בבריטניה על עזיבת האיחוד האירופי? התוצאות ידועות, אבל מהו הדבר הקובע את משמעותן להבנתנו את מגמת השינוי? מה הן מרמזות על הצפוי להתרחש בבחירות הבאות בצרפת, ולאחר מכן בגרמניה?
מדווחים כי גם בארה"ב וגם בבריטניה רוב מובהק של צעירים עד גיל 39 בחרו בדרך הליברלית. בפילוח נתוני הצבעה בארה"ב בין הצעירים שבחרו לראשונה עולה כי רוב גדול הצביע לקלינטון. לכאורה הסיפור פשוט: הצעירים בחרו בבשורת הקִדמה לקראת העולם החדש, הזקנים ביקשו לשוב אל העבר, להגן על עולמם המוכר מפני כוחות השינוי. ייתכן כי בשנים הבאות, כשהדור הוותיק ילך לעולמו, תגבר מגמת הבוחרים בבשורה הליברלית. אבל ייתכן גם ההפך. במהלך השנים גם צעירים אלה שהצביעו נגד הברקזיט בלונדון ונגד טראמפ בניו יורק ישנו את דעתם, ברוח האמירה: "מי שלא היה סוציאליסט בגיל 20 אין לו לב, ומי שהמשיך בכך בגיל 40 אין לו מוח".
ובכל זאת פרשנים רבים נוטים להיאחז במראית העין הגלויה: בהבחנתם בין מי שבוחר בעתיד לבין מי שמתעקשים לפנות אל העבר המוכר. מוטיב זה הוביל בשני מסעי הבחירות של הנשיא אובמה. בביקורו בישראל (2013), כשנאם בפני צעירים בבנייני האומה, קרא להם: "התקוות שלכם חייבות להאיר את הדרך קדימה… כשאנו ניצבים בפני דמדומי דור המייסד של ישראל, אתם צעירי ישראל, חייבים לקחת אחריות על העתיד…".
מראית העין מספרת על מאבק דורי בין צעירים שוחרי קדמה, מלאי תקוות לעתיד חדש, לבין זקנים המבקשים לא רק לעצור את העולם בתנועתו קדימה, אלא אף לשוב אל העבר. אלא שקיימת גם השערה אחרת: ממש להפך. דווקא המבוגרים הם שבחרו בשינוי. הצעירים בחרו בסטטוס קוו, במהלך החיים המוכר להם, במציאות חייהם המוגנת בקווי התפתחותה הלינארית. לא במחלוקת בין בחירה בעתיד לבין בחירה בעבר מדובר כאן, גם לא במחלוקת בין צעירים לזקנים, אלא במחלוקת ערכית כוללת. למעשה, גם בבריטניה וגם בארה"ב בחרו שתי קבוצות הבוחרים בעתיד, ולפנינו תפיסות שונות על הדרך שבה הולכים אל העתיד. הדרך האחת מבקשת עתיד הממשיך להתפתח לינארית במגמה "הנכונה", המיטיבה עמם; הדרך השנייה מבקשת שינוי שובר ליניאריות, בהעזה לקראת הבלתי נודע, ובהעדפתו על פני הנודע הנראה כפוגע בהם. מישהו הציע להבחין בין דיבור ליטרלי לדיבור מטפורי. ה"זקנים" דיברו ליטרלית על שיבה לעבר, אבל התכוונו לשינוי לקראת עתיד אחר; ואילו ה"צעירים" דיברו ליטרלית על עתיד וקדמה, אבל התכוונו לשימור מגמת סטטוס קוו, החוסכת מהם התמודדות עם חרדת העתיד הנפתח אל הבלתי נודע.
יבקשו להדגיש בפניי את הדרישה לאחריות. יסבירו עד כמה חסרת אחריות ומסוכנת הרפתקת ההליכה אל הבלתי נודע. אלא שכאן בדיוק טמון המפתח לפירוש אחר של התופעה: מדובר בבחירה בסרגל אחר של אחריות מנהיגותית. אכן משהו מהותי השתנה בתופעת הבחירות – מה שעומד להכרעת העם הולך ונעשה מהותי ממה שהכרנו בעשורים האחרונים. מדובר בבחירה לא רק בין שתי דרכים, בין שתי דמויות מנהיגותיות, אלא בין שתי מערכות ערכים, שאינן מתיישבות יותר זו עם זו. שתיהן מוכוונות אל העתיד, אך תופסות אותו אחרת לגמרי.
,
צילום: אימג'בנק
.
למבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – 49 ש"ח לשלושה חודשים ראשונים למצטרפים חדשים – לחצו כאן
