נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן עומד בראש המדינה הטורקית כבר 14 שנה. 11 מהן כראש ממשלה ועוד שלוש כנשיא. במשאל העם שהתקיים בטורקיה ב־16 באפריל הבטיח ארדואן לעצמו את השלטון ככל אשר יחפוץ. באמצעי דמוקרטי, כמובן. החוקה החדשה תיכנס לתוקפה ב־2019. סעיף 101 קוצב לנשיא שתי תקופות כהונה בנות חמש שנים כל אחת. רוצה לומר שארדואן, שב־26 בפברואר מלאו לו 63, יוכל לכהן באופן אוטומטי עוד 12 שנים. עד גיל 75. מאחר שתוחלת החיים הממוצעת בטורקיה נמצאת בעלייה (71.5 בשנת 2003; 78.2 ב־2015), וארדואן מאחל לעצמו, כמו כולנו, 120 שנים של בריאות טובה, סעיף 116 בחוקה החדשה קובע שהיה והנשיא יורה על פיזור הפרלמנט והקדמת הבחירות לפני המועד הקבוע בחוק, ספירת תקופות הכהונה מתאפסת. מתחילה מחדש.
האם למישהו יש ספק שאחרי 26 שנות שלטון יחשוב ארדואן פעמיים לפני שיפזר את הפרלמנט כדי להעניק לעצמו עוד עשר שנים של כוח משכר? מי שלא היסס להשתיק בכל דרך את מי שעשוי היה להוביל את מחנה ה"לא" במשאל העם על החוקה החדשה, לא יהסס להשתמש בכוח שנתן לו העם לצרכיו שלו?
מגוחכת הודעת המשקיפים מטעם האיחוד האירופי שקבעו, לאחר שהתקבלו תוצאות משאל העם, ש"ההליך התנהל באופן לא הוגן". יפה מצידם. היכן היו הארגונים הפרלמנטריים הנאורים מאירופה בימים שקדמו למשאל העם? כשעיתונים ותחנות טלוויזיה ברחבי המדינה נקנו בידי בעלי הון שניזונים מכף ידו של השלטון?
היכן הם היו כשבעלי טורים משפיעים, פרשנים ועורכי עיתונים פוטרו מעבודתם? היכן היו ה"משקיפים" כשאלה שניסו להמשיך להביע את דעתם המנוגדת לעמדת השלטון נעצרו והושמו מאחורי סורג ובריח למשך חודשים ארוכים? אפילו משפטים־לכאורה כבר לא מקיימים שם.
היכן הם היו כשחסינותם הפרלמנטרית של ראשי המפלגה המשותפת־הכורדית הוסרה בידי הרוב בפרלמנט, לבקשת הנשיא, רק כדי שלמחרת היום ניתן יהיה לאסור גם אותם? היכן היו כשבמשך חודשים ארוכים התמלאו רחובות טורקיה אך ורק בכרזות הקוראות להצביע "כן"? אפילו קמפיין שקרא "לא" לעישון הופסק כדי שהמצביעים לא יתבלבלו חלילה ויחשבו שזוהי קריאה לסמן לא במשאל העם הקרב.
בפרלמנט הטורקי באנקרה יש ספסלים מאוישים באופוזיציה מהוגנת. לא מתלהמת. סוציאליסטית במידה. פטריוטית במידה. מפלגת העם הטורקית. כי הרי למרות האינטרס המשותף לא יעלה על הדעת שהיא תחבור למפלגה המשותפת־הכורדית, כדי לעצור את שיגעון הגדלות של ארדואן ששועט קדימה.
בראש האופוזיציה עומד אחד, קמאל קיליצ'דרולו. איש משכיל, נעים הליכות, אך חסר ברק וכריזמה. מדי פעם בפעם הוא מנסה לחבור לארדואן כדי לקדם יוזמות כאלה ואחרות לטובת המדינה והעם. בכל פעם הוא הופך בסופו של יום לשק החבטות של אותו ארדואן. אלטרנטיבה ברורה? הס מלהזכיר!
תלונות האופוזיציה הטורקית ודו"ח משקיפי האיחוד האירופי על הפגמים במשאל העם בטורקיה הזכירו לי את אגדת הילדים על כיפה אדומה. הילדה שבאה לבקר את סבתה האהובה ראתה שזו לא היא ששוכבת במיטה. למרות זאת, במקום לברוח ולהתריע בקול, היא שאלה שאלה ועוד אחת ועוד אחת, עד שנטרפה. אלא שבניגוד לסוף הטוב של האגדה, דומה שהמציאות המזרח תיכונית תתקשה להמציא ציידים שיחלצו את טורקיה מלועו של הזאב.
–
- משמר המפרץ // מאחורי הקלעים בקשרים בין ישראל לבין סעודיה ומדינות המפרץ // מאת רן אדליסט
- וירוס התודעה // על קורונה, ממשלות, קונספירציות ורשתות חברתיות // הטור של נדב איל
