זהירות ספוילר. לפני שדנים בפרט עלילה חשוב בסרט – בעיקר אם מדובר בסופו, ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בסוף מפתיע ומזעזע – חייבים להזהיר: יש פה ספוילר. אבל יש סרט אחד שלגביו קשה להאמין שהאזהרה הזאת תקפה: "כוכב הקופים", סרטו של פרנקלין ג' שאפנר מ־1968. הסוף המפתיע שלו הוא לא רק הרגע המפורסם ביותר בו, אלא ידוע הרבה יותר מהסרט עצמו. גם אם מעולם לא ראיתם את "כוכב הקופים", את הסוף הזה אתם בוודאי מכירים מאינספור פרודיות או ציטוטים ("שיגעון בחלל" או "משפחת סימפסון", למשל). הסוף הפך למוכר עד שעל עטיפת הדי־וי־די של הסרט מתנוססת תמונת אותו הסוף, שמחסלת את הסיכוי הקלוש לצפות בו מבלי לדעת איך הוא מסתיים. ובכל זאת: זהירות, ספוילר.
לסרט הזה, ולכל יתר סרטי "כוכב הקופים".
ג'ורג' טיילור (צ'רלטון הסטון) הוא אחד מארבעת האסטרונאוטים שממריאים ב־1972 מכדור הארץ למסע ארוך בין כוכבים. הנוסעים שקועים בשינה קפואה, ולכן כמעט שאינם מזדקנים במסע שנמשך יותר מ־2,000 שנה. הם נוחתים על כוכב לכת שמזכיר את כדור הארץ, אך המין השליט בו הוא זן של קופים אינטליגנטיים ומדברים, בעוד שיצורים הנראים כבני אדם הם פראיים, פרימיטיביים ואילמים. הקופים מתייחסים אל בני האדם כאל חיות, ומופתעים לגלות את האדם המוזר החדש שיודע לדבר. טיילור, הניצול היחיד בחבורה, מגיע בסופו של דבר אל "האזור האסור", אליו הקופים לא נכנסים. ושם, על החוף, הוא מוצא אותה: ליידי ליברטי, פסל החירות, שקועה בחול וחלודה אבל עדיין מחזיקה את הלפיד. טיילור מבין שלעולם לא יוכל לחזור הביתה, כיוון שמעולם לא עזב. הגיהינום שמצא אינו אלא עתידה של האנושות. שבור, הוא נופל לרצפה ומקלל את האנושות על שהרסה את עצמה. סוף.
רק שזה לא היה הסוף. ההצלחה של הסרט הביאה סרט המשך – ואחריו סרטים נוספים. בסך הכול, פרנצ'ייז "כוכב הקופים" כולל, נכון לעכשיו, שמונה סרטי קולנוע ושתי סדרות טלוויזיה. אבל הסוף הזה, נשאר ללוות את הסדרה לאורך כל סרטיה והפך אותה לקוף מוזר. סדרת "כוכב הקופים" היא סדרת סרטים הוליוודיים, ולפיכך, מסחריים. סרטים מסחריים מתחרים על לב הקהל הרחב, והקהל הרחב רוצה נחמה. אופטימיות. סוף שמח. לכן סדרת "כוכב הקופים" כל כך יוצאת דופן: בלב התעשייה חיה וקיימת זה 40 שנה סדרת סרטי מדע בדיוני שכל כולה נשענת על תחזית קודרת וראיית שחורות. הסוף המפורסם של הסרט הראשון הגדיר את הסדרה: אנחנו כבר יודעים איך זה ייגמר. האנושות אבודה. לא משנה מה נעשה, בקצה תמיד מחכה כוכב הקופים.
אבל ראיית השחורות אינה המאפיין היחיד של "כוכב הקופים". סרטי הסדרה משמשים כקוף טרויאני להכנסת דיונים פוליטיים בוערים אל לב הקונצנזוס ההוליוודי. הסרטים תמיד נשאו איתם מסרים ואלגוריות, ורק הנמשל, עם חלוף השנים, השתנה. יצירה של סרט הוליוודי בעל משמעות היא אירוע בלתי סביר מלכתחילה. סדרה שלמה של סרטים כאלה – שאינה מאבדת את ייחודה, גם אחרי 40 שנה וכמה אתחולים – היא דבר חד־פעמי. לסרטי "כוכב הקופים" יש מסר אחיד:
הנטייה של האנושות לא להאזין זה לזה, כמו גם פתרון בעיות באמצעות אלימות, תוביל באופן בלתי נמנע להשמדתנו.
רוצים לקרוא את כתבתו המלאה של דורון פישלר? הירשמו לקבלת גליון מתנה
