fbpx

ישראלים ופלסטינים // מאת גרשון הכהן

0

 

הנמען של אבו מאזן

נאום יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), בכינוס אש"ף, נמשך כשעתיים. מלבד צמד המילים "יחרב ביתכ" שהפכו לכותרת, סקירתו ה"היסטורית" על תולדות הציונות משכה את עיקר הביקורת הישראלית. לדברי בנימין נתניהו הסקירה חשפה את שורש הסכסוך: "התנגדות הפלסטינים לקיום מדינה יהודית בגבולות כלשהם".

גם לפלסטינים, בעיקר לצעירים, חלקו נשמע כמו שיעור היסטוריה מייגע. אולם לנאומים פוליטיים מסוג זה יש בדרך כלל יותר מנמען אחד. במקרה זה, החברה הישראלית והקהילייה הבינלאומית היו כנראה הנמען העיקרי. בהתמקדו באמות המידה החוקיות והמוסריות המקובלות כיום, בעיקר במערב אירופה, ביקש אבו מאזן לתאר מחדש את הבעיות שבתופעה הציונית. נכון שסקירתו לא כל כך עוברת את מבחן האמינות המדעית, אבל היא צריכה לאתגר את הסיפור שאנו מספרים לעצמנו. בכל קנה מידה היסטורי, המהפכה הציונית – בהצלחתה בהקמת מדינה ובקיבוץ גלויות – היא תופעה ייחודית וחסרת תקדים. מי שיתעקש לתארה כעוד מגמה במגמות ההגירה הגלובלית יתקשה להבין מה באמת התרחש. אבו מאזן הפנה זרקור אל האנומליה הזו שהפכה בעיניו את העם הפלסטיני לקורבנה העיקרי. שהרי אם היהודים מבקשים מקלט בטוח, והקהילייה הלאומית מעוניינת להעניק אותו, למה דווקא כאן, על גבה של האומה הפלסטינית? בנקודה זו אנו עצמנו לא סגורים על הסיפור שלנו, ואליה כיוון אבו מאזן.

במקום להציע את השקפת עולמי, נעמיד זה מול זה מספר קטעים מנאומו מול דברי בן־גוריון, שמכל מנהיגינו עסק באופן מקיף בטענות אלה.

 

מתוך נאום אבו מאזן:

"מדברים על הצהרת בלפור… נמשיך לדבר עליה עד שבריטניה תביע התנצלות ותכיר במדינה פלסטינית. אבל ההיסטוריה התחילה הרבה שנים קודם לכן".

"הוגה הדעות המצרי עבד אל־והאב אל־מסירי אמר: 'המטרה של הקמת ישראל היא הקמת מדינה קולוניאלית, שאין לה שום קשר ליהדות".

"הרצל היה אדם משכיל שעסק בתיאטרון ובשירה ולא היה לו קשר לסיפור הציוני. הוא עסק בעניין רק כי השאלה היהודית התחילה לעלות באירופה. היהודים היו נואשים בגלל בעיות כלליות ומשבר בתוך קהילותיהם, לא בגלל הדת שלהם".

"כאשר ארה"ב הכירה בישראל כמדינה יהודית, הנשיא טרומן מחק את המילים 'מדינה יהודית' וכתב במקומן 'מדינת ישראל'. אז למה שאנחנו נכיר במדינה יהודית?"

 

מדברי בן־גוריון:

"ארץ ישראל תהיה שלנו לא כשהטורקים, האנגלים או ועידת השלום הבאה יסכימו לזה, אלא כשאנו היהודים נבנה אותה" (ניו יורק, ספטמבר 1915).

"זכותנו ביחס לארץ ישראל נובעת לא מהמנדט והצהרת בלפור. היא קודמת לאלה. התנ"ך הוא המנדט שלנו" (1937).

"מבחינה יהודית, הציונות היא לא רק בריחה מרדיפות וגזירות, אלא קודם כל אהבת מולדת וחזון תקומה לאומה ממלכתית" (1938).

"מדינת ישראל היא פרי חזון גאולתו של העם היהודי במשך דורות… והמדינה היהודית עדיין איננה ביצוע הגאולה היהודית, היא רק המכשיר והאמצעי העיקרי לגאולתו" (1954).

—————

ב־2008, בהיותי מפקד המכללה לביטחון לאומי, נפגשתי במוסקבה עם סגן שר החוץ הרוסי. בשיחה על השאלה "אם היהודים מבקשים קיום בביטחון – למה דווקא בארץ ישראל, שהרי אפשר גם בברוקלין", אמר לי: "אכן איני יכול להכחיש שזו עבורכם ארץ אבות, אבל למה המנהיגים שלכם הפסיקו לדבר על זה ומדברים רק על ביטחון?". נאום אבו מאזן אולי ישיב אותנו לבירור מחודש לסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולעולם.

/

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

 

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook