fbpx

חצי כוס התה המלאה // הטור של תם אהרון

על משאל עם וקבלות החלטות

0

הבריטים עשו טעות. אני יודע את זה, כמובן, כי אני סוג של מומחה לתהליכים גיאו־פוליטיים מורכבים שמתרחשים באירופה. זאת אומרת, אני לא מומחה לכלום, אבל ראיתי פעם את 'יס מיניסטר' וניצלתי את ההשלכות של משאל העם כדי להזמין בגדים באינטרנט מחנות אנגלית (חסכתי כ־14 שקלים).

ואני חושב שהבריטים עשו טעות כי המבוגרים הצביעו ברובם בעד הערכים הישנים של בדלנות, לאומיות, שמרנות ושנאת זרים, שרק מרחיקים אותנו מהעולם הטוב והמתקדם שאנחנו כבר אמורים לחיות בו, בעוד הצעירים הצביעו ברובם בעד הערכים החדשים של שיתוף פעולה אזורי, ליברליות וצדק – ולצערי הפסידו. אני גם סוג של מומחה לכלכלה, ומהסתכלות על הבורסות בעולם אני יכול להצביע על הפסד אדיר שנגרם לכלכלה הבריטית, הפסד שנאמד כרגע בלפחות 14 שקלים.

ועדיין, אם תשאלו אותי, אני חושב שמשאל עם זה הדבר. כי אם אני ויתר הפרשנים צודקים, ובריטניה אכן עשתה טעות, לאזרחים הבריטים לא תהיה ברירה אלא לקחת אחריות על הטעות שלהם. הם לא יוכלו להפיל את זה על פוליטיקאים קטנים או על פוליטיקה קטנה. העם החליט, ולכן העם ישלם.

הנימוקים נגד משאל עם הם ברורים: דיונים מורכבים עלולים להשתטח וליפול לפופוליזם והפחדות, לציבור חסר ידע מקצועי בסוגיות מסוימות והוא לא תמיד יצליח לקבל את ההחלטה המושכלת, וגם כמובן טיעון מתנשא שקיים לכולכם בראש לגבי האינטליגנציה של האנשים, וכנראה מופיע בו צמד המילים "שי חי".

אם סימנתם וי על לפחות אחת מהתשובות האלו, נסו לענות על השאלה הבאה: למה הטיעונים האלה לא תקפים כשמדובר בדמוקרטיה ייצוגית? כשאנחנו ניגשים לקלפי, אנחנו לא מושפעים מפופוליזם והפחדות? אנחנו לא משטחים סוגיות כבדות משקל לסיסמאות בחירות טיפשיות? אנחנו כן. ההבדל היחיד הוא שבבחירות ייצוגיות אנחנו מסירים מעצמנו את האחריות הסופית כשאנחנו נותנים למישהו אחר להחליט על הדברים שחשובים לנו.

החלטות זה מפחיד. החלטות זה קשה, זה דורש דיון, מחשבה, ויותר מכל – התמודדות עם השלכות. השלכות זה לא כיף. אם הייתי יכול לבחור שביבי יחליט את כל ההחלטות בחיים שלי, הייתי עושה את זה בשנייה. שיחליט בשבילי מה לאכול, איפה לגור, עם מי לצאת ובמה לעבוד? נשמע לי כמו סידור מושלם. זה היה מעניק לי חופש התבכיינות מוחלט על כל מה שלא מתפקד בחיים שלי, וחוסך לי המון התלבטויות וכסף על טיפול.

והייתי מבין אם ביבי היה מפשל מדי פעם כי יש לו שיקולים קואליציוניים מול ההורים שלי, וכי הוא בכל זאת פוליטיקאי, ואולי הוא יודע דברים שאני לא לוקח בחשבון. וכי, בכל זאת, מה האלטרנטיבה? בוז'י? מה, אני רוצה לקבל דקירה על חניה? איפה הביטחון האישי שלי?

אבל האופציה הזאת לא קיימת. ואני צריך להחליט לבד. ואני אגיד לכם עוד משהו: ברגע שיתחילו לעשות פה משאלי עם, לציבור לא תהיה ברירה אלא להיות יותר מודע, לצלול לעומק הדיון ולחשוב לפני שהוא מקבל החלטות. כי אלה יהיו ההחלטות שלו, והוא יצטרך לחיות איתן. אף אחד לא בא לביבי בתלונות כשהוא חוטף כלמידיה.

אתם יודעים, בשווייץ עושים את זה. בשווייץ מצביעים בממוצע על עשרה נושאים בשנה. ושווייץ היא המדינה שמככבת במקום הראשון ברשימת המדינות שאומרים עליהן ש"ישראל היא לא" בכל פעם שמדברים על כמה שרע פה, אז כנראה משהו עובד להם.

ככל שהעולם מתקדם, הכוח מתפזר. הדמוקרטיה המודרנית היא התקדמות רצינית מאוד בכיוון הנכון. לפניה, לאנשים לא היה את הכוח להצביע עבור מי שיחליט בשבילם, ואני מניח שטיעוני הנגד היו אותם טיעונים. זה לא מקרי שהדמוקרטיה המודרנית קידמה את העולם, כי היא נתנה לאנשים טעימה קטנה מהכוח, וכתוצאה מכך – טעימה קטנה מהאחריות. אז למה להפסיק פה?

וזו גם הנקודה שבה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למי יש אינטרס שהכוח יישאר ממוקד ולא מפוזר. והתשובה היא די ברורה: לאנשים שמחזיקים בו. הרי הפוליטיקה הישראלית הפכה לכל כך קהה, היא כבר כל כך לא מתנהלת סביב סוגיות, עד שביבי יכול להרשות לעצמו לרוץ בלי מצע ועדיין להיבחר כראש ממשלה. המנהיגים שלנו כבר מזמן הפסיקו לדבר איתנו על הנושאים. הם רק אומרים מילים אמורפיות כמו "ביטחון", ו"יוקר מחיה", ו"יציבות אנרגטית". והסיבה שהם לא נותנים לנו את הקרדיט הזה היא שלא מגיע לנו. לא מגיע לנו לדעת – כי אנחנו לא דורשים לדעת. לא מגיע לנו להחליט – כי אנחנו לא דורשים להחליט.

בישראל יש רק דבר אחד שמחויב בחוק במשאל עם: הסכם מדיני שבמסגרתו ישראל נסוגה משטחים. באופן עקרוני אני כמובן בעד משאל כזה, בגלל כל הסיבות שבגינן לעסתי לכם את הראש פה, אבל זה נורא מוזר כשנותנים לנו להחליט רק על דבר אחד. פתאום אנחנו חכמים? פתאום כשזה נוגע למסירת שטחים אנחנו הופכים לעצמאיים עם יכולת מחשבה בריאה ובעלי ידע עמוק בסוגיה? אתם נותנים לי מספיק קרדיט כדי להחליט אם אנחנו יכולים להסתדר בלי בקעת הירדן, אבל לא מספיק קרדיט כדי להחליט אם אני יכול לנסוע לשם באוטובוס בשבת?

זובי. אני רוצה להחליט באמת, לא רק על הדברים שלא נוח לכם להחליט בעצמכם. אל תשאלו לדעתי רק כשאתם רוצים שאני אענה תשובה מסוימת. אני מכיר את הטריק הזה. הייתי במערכות יחסים בחיים שלי.

וכן, כנראה הבריטים עשו טעות. אבל תנו לטעות גם. וללמוד מהטעויות. ולהחכים, במקום לבחור אנשים שיטעו בשבילנו במקרה הטוב ושלא יתחשבו בנו במקרה הרע.

לא יודע, אלה שני הסנט שלי בנושא. או יותר נכון, 14 השקלים.

הטורים הקודמים של תם אהרון:

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook