הרצון העז לצאת לגלות ולחקור את הכוכבים ליווה את האנושות משחר ימיה. סיפורי המיתולוגיה, אגדות עם וסיפורים נוספים במהלך אלפי שנות הציוויליזציה עסקו תחילה באלים השוכנים מעבר לרקיע ובגיבורים שהצליחו להגיע למחוזות אלו, ומאוחר יותר, בתקופת המהפכה התעשייתית, הופיעו גם סיפורים על אנשים שהעזו לצאת אל החלל בעזרת מכונות וכלי רכב שונים כדי לגלות ולהרחיב את גבולות הידע האנושי.
ההתקדמות הטכנולוגית של האדם מתרחשת בקצב מסחרר. בין המצאת מנוע הקיטור בשלהי המאה ה־18 להמצאת המטוס בתחילת המאה ה־20 חלפו בסך הכול שלושה דורות. כשני דורות לאחר מכן כבר היו אנשים בחלל; מי שקראו בילדותם בעיתון היומי על הטיסה הראשונה של האחים רייט, שמעו בבגרותם באמצעות הרדיו על טילים שיוצאים לעבר החלל, וכשהגיעו לגבורות כבר צפו באדם צועד על אדמת הירח דרך מקלט הטלוויזיה. לאותם אנשים לא היה צל של ספק ששום דבר לא יעצור את הדחף האנושי לצאת מכדור הארץ, שהרי כדור הארץ הנו ערש האנושות ואיש אינו נשאר בעריסתו לנצח. תוך פרק זמן של דור נוסף, אולי שניים, נגיע אל הכוכבים, חשבו כולם. אבל הם טעו.
לפני שנוגעים בסיבות שבגללן אנחנו עדיין כאן, רחוק כל כך משם, צריך להבין את הבסיס לצורך האנושי להגיע לחלל. ”יש מי שאוהבים להגדיר פרקטית שדרך ההגעה לחלל גילינו טכנולוגיות שמועילות לכדור הארץ, כמו מערכת סולארית, השכלנו להבין את הסכנות לכדור הארץ דוגמת אסטרואידים, הבנו את הפוטנציאל של משאבי החלל, דוגמת מכרות אסטרואידים, מינרלים, קרח שנמצא בקטביו של הירח, אבל בעיניי הערך העמוק הוא תרבותי“, אומר עודד אהרונסון, פרופסור למדעים פלנטריים במכון ויצמן. ”חקר החלל נותן השראה לאנשים בכדור הארץ בפיתוח טכנולוגיה, לילדים שרוצים לראות עתיד, למבוגרים שמבינים שמדינה זה לא רק כסף, צבא ופוליטיקה. העיסוק בחלל גורם לנו לעסוק בדברים גבוהים יותר, ובעיקר לנסות לענות לעצמנו מאין באנו, לאן אנחנו הולכים, מה מקומנו ביקום הרחב. לכל מדען יש את המוטיבציה שלו, אבל אם להשתמש בשפה קצת יותר פיוטית, השאיפה היא לגלות משהו שאף אחד לא ידע קודם, או לראות משהו שאיש לא ראה לפניי. לזה קוראים יום טוב בעבודה“.
איור// ינון לן
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית
