זה הגיע בדואר. כמו פעם. על גווייה של עץ מת. שיהיה אישי, היא כתבה, במייל זה תמיד רשמי כזה. אני מצטערת, היא מתחילה את גזר הדין, אבל התאהבתי במישהו אחר, אני לא אחיה פעם שנייה, ויש לי אחריות לאושר שלי. אין לזה קשר לרומנים המטומטמים שלך, וגם לא אכפת לי מההכחשות. אני לא צריכה מזונות להגר ולמודי, יש לו טונות כסף, ואני גם לא מאמינה במשמורות. נסתדר כבר, כמו שתמיד הסתדרנו. תשנא אותי בדיוק כמו שאהבת אותי.
השמש חיממה את האנשים בפארק. לא היו הרבה, זה אמצע השבוע בניו יורק, קצת לפני הפסקת הצהריים שממלאת את הספסלים באנשים שנשפכים מהמשרדים. תרצה הייתה בתוך האייפד שלה, עם התמונות של נדב והישראלים של מנהטן. הוא לקח לעצמו את כל הקרדיט על המבצע שלי. הם יטוסו לארץ להצביע, הוא זה שייבחר.
הוא לא, תרצה הסבירה, גם לו אין סיכוי. המפלגה שלך זה בונקר יותר גדול מהארנק של ביבי. הם בחיים לא יאפשרו שם פריימריז פתוחים. הם תמיד ידאגו שרק הוועידה תקבע את המועמדים. ההוא מהריבות וההיא מהארון תמיד יהיו שם. ותפסיק עם הפרצוף הזה, היא לקחה ממני את המכתב של אפרת, זאת לא טרגדיה, זה אפילו לא גירושים, כי אף פעם לא באמת התחתנתם. והיא צודקת. אם היית אוהב אותה, לא היית מזדיין איתי.
תגידי, את יודעת במקרה מי זה הבנזוג שלה?
אחותי, היא מעבירה נושא, אחותי מגיעה היום. הבטחת לי שתבוא איתי להיפגש איתה. הבטחת שתתנהג כמו החבר שלי. אין לי כוח להיות לבד מול ליני המוצלחת, הארכיטקטית שנשואה לסנאטור + 2. בוא, זה כאן, בשדרה החמישית, ליד המוזיאון. 180 דולר לארוחה. זה עליה. תתעודד.
זה לקח קצת יותר מחצי שעה להגיע, כי הרחוב היה חסום באנשים שהפגינו נגד טראמפ. ליני הייתה מקסימה, תרצה זרחה, מיששה לעצמה את הבטן, התלחששה בצחקוקים עם אחותה מאחורי כף יד מסתירה. האוכל היה סביר. בקושי. אולי החוסר תיאבון הרס לי את בלוטות הטעם. בסוף, עם הקפה, בריאן הצטרף. סנאטור דמוקרטי של ניו המפשייר. ואז, הכל התחיל להיות מעניין. פוליטיקה זה אותו דבר בכל מקום, רק שבאמריקה זה פשוט הרבה יותר גדול.
בערב כבר הייתי עם תרצה על המטוס לווגאס. בעוד שעתיים נהיה זוג נשוי. אני אשלח את התמונה במייל לאפרת. האזרחות שלי בטוחה. מי ידע שתרצה נולדה בלוס אנג'לס. ההורים שלה, שחקנים צעירים, היו שנתיים בהוליווד וניסו. עד שחזרו לחינוכית ודיבבו לילדים. תרצה אמריקאית בדיוק כמו טראמפ.
בריאן מסדר לי עבודה במפלגה. עוד כמה שנים, אולי אני אתמודד על כיסא בקונגרס. אחר כך לסנאט. מול זוועות טראמפ, מה זה קרקס החגבים של ביבי וכ"ץ, בוז'י ושמוז'י. המלחמה האמיתית של העולם הנאור היא כאן. ואני התגייסתי. ביי ביי תרצה. ביי ביי נדב הגנב וכל החברים ממפלגת הבונקר העלובה הזאת.
בריאן הוא הכוכב הגדול הבא שלהם. הוא בדרך לבית הלבן. אני איתו. אולי אני אהיה השגריר בירושלים. אולי שר החוץ. נראה. העתיד גדול כמו אמריקה. תחשבו עליי, עומד ומנפנף לכם מפסל החירות. אני כבר מדמיין אתכם מעוכים ורמוסים למרגלות הפסל שצריך להקים בכניסה למדינה. פסל החארות.
–
היומן של יועד, כל הפרקים:
–
צילום: גלי טיבון, איי-אף-פי, אימג'בנק
