משהו מוזר עובר על הכלכלה הישראלית. מצד אחד, הנתונים המקרו כלכליים שלנו פצצה. האבטלה בשפל היסטורי, קצב הצמיחה סביר, האינפלציה נמוכה, עוד ועוד חברות היי־טק ענקיות פותחות כאן מרכזי פיתוח. אפילו העלייה במחירי הדירות התמתנה.
רק דבר אחד אין – מדיניות כלכלית ברורה. האם המדיניות הכלכלית הממשלתית בישראל היום היא מדיניות ימנית או מדיניות שמאלית? תסתכלו שנייה על הממשל האמריקאי לשם השוואה. נכון שהוא תזזיתי ושולף מהמותן, אבל גם בתוך האקראיות הזו אין ספק שהמדיניות הכלכלית של טראמפ שייכת לצד הימני של הסקאלה הכלכלית. תסתכלו על רפורמת המיסוי שלו, שתשפר במידה ניכרת את מצבם של העשירים ביותר בארה"ב, ולא יישאר לכם מקום לספק.
איפה נמצאת המדיניות הכלכלית של ישראל? האם כחלון הוא שר אוצר ימני או שמאלי? מצד אחד, הוא מנסה להוריד מיסים בכל רגע פנוי שיש לו. זו מדיניות כלכלית ימנית מובהקת. מצד שני, הוא מוסיף תקציבי עתק – או לפחות מבטיח להוסיף תקציבי עתק – לדברים כמו קצבאות לנכים, קצבאות לקשישים סיעודיים, כאלה. זו מדיניות כלכלית שמאלית.
תעלומה גדולה אף יותר היא המדיניות הכלכלית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה לא סוד שנתניהו מאמין אדוק בתפיסה כלכלית ימנית. הממשלה היא לא הפתרון, הממשלה היא הבעיה. את המיסים צריך להפחית, את הממשלה צריך לקצץ, והשוק החופשי כבר יפתור את רוב הבעיות. לעיתים רחוקות צץ לו הנתניהו הזה, שאנחנו זוכרים מתקופות במשרד האוצר לפני קצת יותר מעשור.
אבל במעשיו, נתניהו מביע מדיניות כלכלית אחרת. גם הוא דוחף להעלאת קצבאות הנכים (שאותן קיצץ כשהיה שר אוצר), רוצה להגדיל את תקציב הביטחון עוד ועוד, ופתאום אפילו מתערב במשבר בטבע, משוחח על כך עם יו"ר ההסתדרות – ההסתדרות! שיקוץ כל השיקוצים! – ומבטיח לנסות להקטין את היקף המפוטרים במפעל טבע בירושלים. זה היה כל כך מפתיע שאפילו שלי יחימוביץ' הוציאה הודעת ברכה. המאמצים, כידוע, כשלו. נתניהו, במסגרת מסעות היח"צ, יזכיר לכולם שניסה.
אז מה המדיניות הכלכלית של הממשלה הזו, האם היא ימנית או שמאלית?
האמת? נדמה לי שזה לא זה ולא זה. נדמה לי שהמדיניות הכלכלית היא בעיקר שיקוף של התחרות הפוליטית שקיימת בין שר האוצר משה כחלון לראש הממשלה בנימין נתניהו. כחלון אמנם לא מאיים ישירות על הכיסא של נתניהו, אבל השניים בהחלט מעצבנים זה את זה. יותר מכך, נתניהו במסע בלתי פוסק לגמד את כחלון ולתקוע אותו בפינות לא נוחות לו מבחינה ציבורית (משבר התאגיד, חוק ההמלצות ואירועים דומים, שגורמים לכחלון להיראות כמו סמרטוט של נתניהו בזירה הציבורית). וכחלון במסע מוצדק מבחינתו, מבקש להראות לנתניהו שהשנים ההן בליכוד נגמרו, ושכחלון לא חייב לו יותר כלום. תתקע אותי עם התאגיד? תקבל נטו משפחה. תתקע אותי עם חוק ההמלצות? תקבל נטו הוזלות.
רק שזו לא מדיניות כלכלית. זה… אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה. בתנאים כאלה, מזלם של נתניהו וכחלון שהמשק הישראלי במצב טוב יחסית. אחרת, לו ממש היו צריכים לתפקד יחד, לא רק זה לצד זה, לכו תדעו מה היה קורה.
