fbpx

גיי צלמוות // הטור של תם אהרון

יולי לא היה חודש טוב להיות בו לא־סטרייט

0

יולי לא היה חודש טוב להיות בו לא־סטרייט.

זה התחיל במצעד הגאווה בבאר שבע שבוטל כי סיבות, נמשך במאות הרבנים מהציונות הדתית שאמרו, בגדול, שהומואים זה מוריד, והמשיך בניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, שהודיע בראיון ל'ידיעות אחרונות' שלא יצעד במצעד הגאווה, כדי לא לפגוע ברגשות הדתיים.

הפאול של ברקת היה חמור במיוחד, כי מילא אתה לא צועד, זו זכותך, אבל כשאתה הולך ומצהיר על זה בעיתון, אתה פשוט אומר בקול רם שלהיות הומו זה פוגעני. עכשיו, אדוני, אתה רוצה להיות הומופוב – אין בעיה, אבל תהיה הומופוב בבית שלך. למה לעשות את זה כל כך פומבי, בחוץ, איפה שכולם יכולים לראות?

התגובה החילונית ליולי האיום, גם אצל הסטרייטים וגם אצל הלהט"בים, הייתה ברובה (לא בכולה, לצערי) ברורה וצפויה וצודקת. אפילו ביבי שחרר את הקאפס־לוק ובצעד חריג כתב בעברית סטטוס תמיכה בקהילה הגאה.

אבל אותי עניינה יותר תגובת הדתיים הסטרייטים, שהתחלקו לשלושה: ההומופובים, הלא־הומופובים, והלא־הומופובים־אבל־מאפשרים־את־ההומופוביה; ז'תומרת, הם לא הומופובים, הם אולי התנסו בהומופוביה פעם אחת, כשהם היו צעירים, רק מתוך סקרנות, אבל זה לא בשבילם.

לא כל הדתיים הומופובים. יש הרבה מאוד דתיים שהם לא הומופובים, ויש מן הסתם הרבה מאוד להט"בים דתיים. ויש גם לא מעט טקסטים מבריקים של דתיים שמסבירים איך הדת לא סותרת, ומאפשרת, והיא בכלל לא נגד הומואים.

לעומתם, ההומופובים הדתיים מספרים שהדת אוסרת על הדבר באופן חד־משמעי. איך זה הגיוני, אתם שואלים? כי התורה נכתבה לפני 3,000 ומשהו שנים, ואפשר לפרש אותה איך שרוצים. מי שרוצה להוכיח שהתורה מתירה קיום יחסי מין או אורח חיים הומוסקסואלי, יצליח לגייס את כל האינטלקט שלו ולעשות פליק־פלאקים רטוריים כדי להראות את זה, ומי שרוצה להוכיח אחרת יוכל לעשות גם את זה. שום סתירה. אם תרצו להוכיח שהתורה מרשה לצאת מהבית עם טמפון באוזן – תוכלו לעשות את זה; ואם תרצו להוכיח שהתורה אוסרת בפירוש על אכילת פירות בזמן היורוליג, תוכלו להוכיח גם את זה. זה הכל שאלה של כמה אתם חכמים.

ויש הרבה מאוד דתיים חכמים. למעשה, בדיוק אותה כמות של חילונים חכמים. וגם, תאמינו או לא – כמות המטומטמים בכל צד היא זהה לחלוטין. הבעיה היא שלדת יש תוקף מוסרי שהוא אלוהי. ואסור להתווכח איתו. גם כי הוא אלוהי, ואלוהים לא טועה, וגם כי קשה להתווכח עם מישהו שלא עונה.

אבל מה קורה אם אתה דתי חכם ולא הומופוב, או אם העולם המודרני כבר לא מקבל הומופוביה כמו שהוא קיבל אותה עד לפני עשר דקות בערך? מה עושים? מתחילים לפרש. לא, אלוהים לא התכוון לזה. אתם הבנתם אותו ממש לא נכון. הוא אמר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ, שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם", אבל הוא בעצם התכוון ש"איסור התורה על משכב זכר מיועד דווקא לאנשים שיש להם את חופש הבחירה. ובהיעדר חופש בחירה, האדם אינו יכול להישפט על נטייתו, וממילא לא אליו פונה הפסוק אלא הרי הוא בגדר אנוס". הבנתם? אלוהים הוא קצת מבולבלי כזה, זה הכל!

זה, למשל, מה שאמר הרב בני לאו כששאלו אותו איך הוא מצדיק משכב זכר. הוא השתמש בכל האינטליגנציה הבבירור רבה שיש לו, כדי לפרש את הפסוק הבבירור הומופובי הזה, כדי שיתאים לערכים ההומניים והליברליים שיש לו. והוא הצליח! איזה כיף!

אבל אתם יודעים מה היה יותר קל? להפסיק לשאול ספר בן 3,000 איך להתנהג.

כי הצד השני של המטבע הזה מסוכן מאוד. הצד השני הוא אנשים שיש להם ראיית עולם מזעזעת, והם משתמשים בכל האינטלקט שלהם כדי להצדיק אותה. ולא רק שהם מצדיקים אותה, הם גם נותנים לה תוקף אלוהי.

ולכן, כשהומופוב חילוני הוא הומופוב, הוא פשוט הומופוב. וזה מגעיל, וחשוך, ואלים ואנחנו מגנים את זה. אבל הומופוב דתי? יש לו רגשות דתיים שאסור לפגוע בהם. תבין, זה לא הוא, זה אלוהים. אי אפשר לבוא בין אדם לאלוהיו.

וזה העניין. אין לי בעיה עם אנשים דתיים. אבא שלי הוא אדם מאמין. ובאמת, שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה. דתיים הם אנשים רגילים כמו כל האנשים. ויש אצלם את כל מה שיש אצל חילונים: חכמים וטיפשים, אוהבים ושונאים, מתקדמים וחשוכים. יש גם דתיים שהרבה יותר נאורים מהחילוני הממוצע. אני פשוט חושב, סליחה, שזה למרות הדת ולא בזכות הדת.

וכשאנחנו מתחילים, כמו ניר ברקת, לאפשר לדת להיות תירוץ חסר פשרות לשנאה, אנחנו פשוט זורקים את הלהט"בים תחת גלגלי המשאית.

הטורים הקודמים של תם אהרון:

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook