fbpx

אביעד קיסוס: מועקת הטבעונות שאין מדברים בה

0

הביצים שלי גדולות מדי. אני מתנצל על הפתיחה הפרובוקטיבית. מה גם שהיא ריקה לגמרי ממשמעות, משום שאין לי שום רצון אמיתי לשוחח איתכם על גודל הביצים שלי, במובן של אם אני כן או לא מצליח למצוא ספידו שיוכל להכיל את גודלן ועוצמתן. אלא שאני חושש שאם אתם דומים לי ביחסכם הקצר לכל השיח הצמחוני־טבעוני, לו הייתי אומר את הדבר שאני רוצה להגיד – שהביצים שאני קונה בסופר הן ממש גדולות, ואני לא יכול שלא לחשוב על האנטיביוטיקות שבטח מזריקים להן לשם כך – לא הייתם נשארים איתי עוד שנייה.
זו אגב הזדמנות קלאסית לערוך בוחן פתע למאייר של המדור, ולבדוק אם הוא קורא לעומק את הטור שלפניו לפני שהוא מתחיל בעבודתו. פשוט תסתכלו היטב אם דמותי כפי שהוא נוהג לאיירה (בקווים טין־טיניים משהו, ואני משתדל להדחיק את האפשרות שאני דומה בעיניו לטין־טין) יושבת בפיסוק רחב ומתוך מכנסיה בולט זוג אשכים אימתניים, או שהוצאתי דיבתו לחינם ובאיור הנ"ל מופיע טין־טין, מלטף תרנגולת (במקום את כלבו הנאמן) המנקרת בחפיסת מוקסיפן. הביצים שלי גדולות מדי, ואני חושב על גודלן המוגזם בכל פעם שאני מסיים את אימון הכושר ואמור לאכול ארוחה עשירה בחלבונים. הן ממש גדולות. חיפשתי ביצים אורגניות במכולת, בתקווה שלא יעלו לי כמו שכרו של המאמן, והופתעתי להיווכח שהן קטנות בהרבה. למה הופתעתי? משום שאני מכיר בסבלם של בעלי החיים ברמה העקרונית, ובעד צמצום האכזריות כלפי יצורים חסרי ישע למינימום ההכרחי. ועדיין בחיי היומיום אינני נותן על כך את הדעת לעתים קרובות מספיק. לא על הסבל, ולא על המניפולציה שעושים המגדלים השונים במזון שאני אוכל, כדי שיהיה גדול יותר או מבריק יותר, או רב יותר, ואשר גם היא קשורה בסופו של דבר להתעללות בבעלי חיים, כיוון שנועדה לרוב למלא באופן תעשייתי את הביקוש הקרניבורי ההולך וגובר.

הטור המלא פורסם בגיליון המודפס.

    LinkedInEmailWhatsAppTwitterFacebook