תחזית שיפוטית: איך ייראה בית המשפט העליון עד שנת 2030 // מאת אביעד גליקמן

0

עם כניסתה לתפקיד הצהירה שרת המשפטים איילת שקד כי בכוונתה לשנות את אופיו של בית המשפט העליון דרך שינוי הרכב השופטים המכהנים בו. ובחזונה שופטים שמרנים יותר, ואם אפשר – גם ימניים ודתיים יותר. בחודשים האחרונים ניתנה לשרה שקד הזדמנות פז לממש את רצונותיה וכוונותיה, עם פרישתם של הנשיאה נאור והשופטים רובינשטיין, ג'ובראן וזילברטל, ומינויים של ארבעה שופטים חדשים. שלושה מהם מזוהים עם הקו השמרני שמובילה שקד. במהלך כהונתה של אסתר חיות כנשיאה אמורים לפרוש ארבעה שופטים נוספים. הראשון הוא המשנה לנשיאה חנן מלצר שאמור לפרוש ב־2021.

מלצר נחשב שופט שמרן יותר מחיות, אולם תמך בביטול חוק המסתננים ובביטול חוק טל. השופט ניל הנדל צפוי לפרוש ב־2022. הנדל נחשב לבלתי צפוי: מחד תמך בפסילת חוק מיסוי דירה שלישית, ומנגד ניצב בדעת מיעוט בפסק הדין שהורה לכנסת לחוקק חוק בנוגע לאי־החזרת גופות מחבלים, ובדעת מיעוט יחד עם השופט נעם סולברג בפסק הדין שעסק בפתיחת מרכולים בתל אביב בשבת. השופט ג'ורג' קרא והשופטת ענת ברון, הנחשבים מקורבים לחיות והיו מועמדי שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים, יפרשו במהלך השנים 2022–2023. פרישתם של ארבעה שופטים, המצטרפים לשופט יורם דנציגר ולשופט אורי שהם שיפרשו בשנה הקרובה, תהווה מבחן אמיתי לנשיאה חיות ולכוחה לבחור שופטים אקטיביסטים, אשר ימשיכו את הקו האקטיביסטי שהונהג בבית המשפט העליון בעשורים האחרונים.

 

שחיקה בחזון ברק

השופט יורם דנציגר יפרוש מתפקידו בחודשיים הקרובים. דנציגר, הנחשב לשופט ליברל ואקטיביסט, ותמך בביטול חוקים בשנים האחרונות, הוא ללא ספק אבידה למחנה האקטיביסטי. ייתכן שהוועדה לבחירת שופטים שצפויה להתכנס ב־22 בפברואר 2018, תבחר שני שופטים: אחד במקום דנציגר, ואחד במקום אורי שהם, שעתיד לפרוש באוגוסט 2018. שופטי העליון כבר סיכמו עם שקד ועם ראש לשכת עורכי הדין כי מחליפו של דנציגר יהיה עורך דין מהשוק הפרטי. עם זאת, לפי פרסומים אחרונים בתקשורת, הלשכה תומכת בבחירתו של השופט המחוזי חאלד כבוב, ולאו דווקא תוצג מועמדות של עורך דין מהמגזר הפרטי, למרות שבין השאר הוזכר גם שמו של עורך הדין המוערך ציון אמיר כמועמד ראוי לעליון.

בכל מקרה, סביר להניח שה"דיל" בין חיות לשקד יכלול שופט תמורת שופט, כלומר שופט אחד הנוטה לקו האקטיביסטי לעומת שופט שייטה לקו השמרני. 

אז לכאורה, רכבת המהפכה של שקד יצאה מתחנתה, וכעת נותרת פתוחה השאלה – איך ייראה בית המשפט העליון מעתה ועד שנת 2030. מובן שקיימים משתנים רבים שלא ניתן לצפות כיום, המשליכים במישרין על שאלה זו; בראש ובראשונה זהותם של שרי המשפטים בעתיד והמינויים לבית המשפט שייערכו במרוצת השנים הבאות. ולצד זאת, תמורות בהשקפותיהם של השופטים עצמם.

תפקידו ומעמדו של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית ובשיטת הממשל בישראל היה מאז ומתמיד, או כמעט תמיד, כר פורה לוויכוחים ולמחלוקות, לרוב עזים ויצריים, בציבוריות הישראלית בכלל ובזירה הפוליטית בפרט. לעיתים אף נקט בית המשפט עצמו – וליתר דיוק, נשיאיו – עמדה ברורה במחלוקות אלו.

נדמה כי עם כניסתה של שרת המשפטים איילת שקד לתפקידה, לפני כשנתיים וחצי, ועל רקע עמדותיה הידועות בדבר תפקידו של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית, החריפו והקצינו אותם ויכוחים ומחלוקות, עד שלעיתים נראה כי היחסים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת – שתמיד נדמו כסיר מבעבע – עומדים על סף פיצוץ. בין היתר על רקע שורה של פסקי דין מהחודשים האחרונים, שבהם ביטל בית המשפט העליון חוקים של הכנסת והחלטות ממשלה. האיסור שאסרה הנשיאה נאור על השופט הנדל לייצג את בית המשפט בטקס לציון 50 שנה להתיישבות ביהודה ושומרון רק הוסיף שמן ללבה הרותחת. גם העובדה שבסופו של דבר נכח השופט הנדל בטקס באירוע כאיש פרטי לא סייעה להרגעת הרוחות.

 

המתיחות עם שקד תימשך

הנשיאה אסתר חיות נחשבת לממשיכת דרכן האידיאולוגית של הנשיאות דורית ביניש ומרים נאור. היא אמנם נחשבת אקטיביסטית פחות מהנשיאה ביניש, ואקטיביסטית יותר מהנשיאה נאור, אבל הקו שבו תוביל חיות את בית המשפט העליון עד 2023, אז תפרוש מכהונתה – במנעד שבין האקטיביזם השיפוטי לשמרנות ולריסון – נוטה ללא ספק לקוטב האקטיביסטי.

ההערכה היא שתקופת כהונתה של חיות כנשיאה תלווה במתח רב עם השרה שקד. בין השתיים לא שוררת אהבה גדולה, ויעיד ניסיונה הכושל של שקד לבטל את שיטת הסניוריטי, שקובעת את סדר מינוי נשיאי העליון על פי מידת הוותק שלהם, עוד בטרם נכנסה חיות לתפקידה. הפיצוץ הבא ביחסיהן של הנשיאה והשרה הוא רק עניין של זמן. תזכיר חוק יסוד החקיקה שפרסמה שקד, המגביל את כוחו של בית המשפט העליון, לבטח לא תרם ויתרום למערכת היחסים בין השתיים. ההערכה היא שבתקופת כהונתה של חיות יימשך הקו בבית המשפט העליון כמות שהוא, והמתח בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת והרשות המחוקקת ירקיע שחקים.

נאומה התקיף של הנשיאה חיות במהלך כנס שהתקיים בדצמבר האחרון היווה את אות הפתיחה במלחמה בינה לבין השרה שקד, שנשאה גם היא נאום תקיף לא פחות. אי אפשר היה לפספס את הרוח הגבית שקיבלה חיות משופטי העליון בעבר ובהווה ומראשי מערכת אכיפת החוק, שלגביהם השרה שקד נחשבת כמי שבאה להחריב את המוסד הזה. עם זאת, אי אפשר לזלזל בשקד שהגיעה מבחינתה ל"גוב האריות", לכנס הנחשב ככזה של שופטי העליון, ונשאה שם את נאומה התקיף, שהיה לצנינים בפני באי הכנס.

למרות הנאומים התקיפים, הנשיאה חיות והשרה שקד משדרות בינתיים עסקים כרגיל. מספרות שהן עובדות בצורה מצוינת וקולגיאלית. אולם גם זה יכול להיגמר בקרוב. על הפרק, כאמור, בחירת שני שופטי העליון. פרסום רשימת מומלצי העליון של הנשיאה חיות לחברי הוועדה לבחירת שופטים כבר נתקל בהתנגדות חריפה של השרה, שלא הסתירה את חוסר שביעות רצונה, בלשון המעטה, לחלק גדול מהשמות שפרסמה הנשיאה – חאלד כבוב, שאול שוחט, רון סוקול, רות רונן ויגאל מרזל. השרה שקד ויו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה יפרסמו גם הם את מועמדיהם, עוד קודם לישיבה המכרעת בחודש הבא. מניסיון העבר ניתן ללמוד שהשניים מתואמים. השאלה היא עד כמה תעמוד הנשיאה על מועמדיה שלה ועד כמה יתעקשו בלשכה להחליף את השופט דנציגר בעורך דין פרטי.

בורסת השמות כבר תוססת: ציון אמיר, נתי שמחוני, בעז בן צור, מאיר מזרחי וברק טל – כל אחד סניגור מן המעלה הראשונה. ייתכן כי בלשכה יהיו מוכנים לוותר על מינוי שופט מהמגזר הפרטי תמורת מינוי של שופט מוסלמי ראשון, חאלד כבוב. אולם לא בטוח ששופטי העליון יסכימו למינוי זה. שקד תתמוך ברשימה של מועמדים שמרניים הן מהאקדמיה והן מקרב שופטים מכהנים. הורדת הידיים בין השתיים יכולה להשפיע רבות על זהותו של בית המשפט העליון בשנים הקרובות.

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

שתף