צבא מקצועי? גשו למחשבון // נחמיה גרשוני על מחיר הגיוס

0

צבא החובה בעת המודרנית נולד כצורך. המלחמות המהפכניות הצרפתיות הובילו את הרפובליקה הצעירה לקראת עימות עם שני צבאות מהחזקים והמאומנים בעולם כולו: האוסטרי והפרוסי. צבא של 81 אלף חיילים מקצועיים צעד לעבר פריז. ז'אן־בפטיסטה ז'ורדאן, מצביא מבריק שהורחק מהצבא ופנה לפרלמנט, הגה את חוק גיוס החובה. חוק ז'ורדאן נוסח בפומפוזיות רבה וכיוון במפורש לגישת "צבא העם": הצבא הוא העם, הוא המדינה, הוא המולדת – וזאת "עד שיורחקו האויבים משטח הרפובליקה". המטרה הייתה פשוטה: הכמות תנצח את האיכות.

לאחר מכן הוחזר ז'אן־בפטיסטה לצבא, כמרשל תחת הקיסר נפוליאון בונפרטה, והיה שותף להוכחת המשוואה: התנהלות אופרטיבית מבריקה, שמבוצעת על ידי כוח עדיף בגודלו, מטאטאת מהיבשת את הצבאות המאומנים ביותר. אך לצבא החובה היה עוד יתרון מלבד הגודל: העלות. במחיר של צבא מקצועי מאומן היטב, ניתן להחזיק צבא חובה עצום בגודלו, שיהיה יעיל יותר. איחוד האומה תחת הדגל הצבאי הוא בונוס להתנהלות התקציבית של המדינה/האימפריה.

ועתה, לימינו אנו ולמדינתנו אנו. בצה"ל משרתים כ־44 אלף אנשי קבע (כך על פי נתונים שהביא בשעתו מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף דן הראל). עלות השכר השנתית שלהם היא כ־11 מיליארד שקל. בממוצע, עלות השכר הכוללת של איש קבע עומדת על כ־21 אלף שקל בחודש. כמו כן משרתים בצה"ל כ־134 אלף חיילי חובה, שעלות שכרם (על פי תקציב המדינה 2016) עמדה על 2.3 מיליארד שקל, שהם בממוצע כ־1,460 שקל בחודש לחייל. כלומר – צבא החובה, שמהווה שני שלישים מהצבא כולו, עולה למשלמי המיסים 20% בלבד ממה שעולה צבא הקבע, ובממוצע חייל חובה עולה כ־7% בלבד מעלותו של איש קבע.

הטענה השכיחה ביותר נגד צבא החובה היא שהוא מהווה כר פורה לאבטלה חלקית, סמויה וגלויה. הרבה ידיים עובדות, שעושות עבודה שבשוק האזרחי מבוצעת בידי היקף נמוך בהרבה של כוח עבודה. בלשכת אלוף משנה אפשר לעיתים למצוא קצין שהוא ראש לשכה ועוד מספר חיילי חובה, כשבלשכת מנכ"ל חברה בינונית או אפילו גדולה במגזר העסקי, נמצא לכל היותר עוזר אישי ומזכירה. אם כן, ברור שהצעד הראשון בצבא מקצועי הוא קיצוץ תקני כוח אדם.

בסימולציה פשטנית, אפשר להעריך את עלויות המעבר לשירות מקצועי בלבד. הבסיס בסימולציה הוא שכל משרתי הקבע הנוכחיים מתחייבים, ומעליהם יש להעביר חיילים משירות חובה כפוי, לשירות מקצועי.

נניח שכלל הלוחמים בצה"ל נדרשים, ושמספרם עומד על 25 אלף. וגם, נניח שרק שליש משאר חיילי החובה אכן נצרכים. גודל צבא "החובה" יעמוד בתנאים אלו על כ־61 אלף חיילים. נניח ששכרם הממוצע יהיה מקביל לממוצע בדרגת רס"ל בצה"ל, כלומר כ־7,500 שקל (לפי דו"ח הממונה על השכר לשנת 2015). התוצאה היא הכפלת עלות צבא "החובה", מ־2.3 מיליארד שקל בשנה – ל־5.5 מיליארד שקל בשנה, ובסך הכל עלות שכר של כ־16 מיליארד שקל לכל הצבא במתכונתו החדשה. וכל זאת, לפני שמדברים על היבטי צבא העם ושירות מילואים.

לכן, עוד לפני שמציגים את הדיון המהותי, העקרוני והחברתי, כדאי שכל המומחים למיניהם יישבו קודם על טבלת אקסל. זאת מאחר שהטבלאות האלו הן הבסיס לכל התקדמות שהיא בעתיד.

צילום: דובר צה"ל

אהבתם? רוצים לקרוא עוד? לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי – חודשיים ראשונים ב-19.90 ש"ח בלבד – לחצו כאן

שתף