פנטזיה ושמה מאדים | השנה של כיבוש החלל

0

'לבד על מאדים', ספר המדע הבדיוני של אנדי וויר, וסרטו של רידלי סקוט שמתבסס עליו, 'להציל את מארק וואטני' בכיכובו של מאט דיימון, נקראים שניהם במקור האמריקאי 'The Martian'. נהוג לתרגם "Martian" ל"איש מאדים", למרות שפירוש המילה הוא מאדימאי, כלומר צורת חיים מאדימית, שלא בהכרח לובשת דמות אדם. אלא שהפעם 'איש המאדים' הוא תרגום מדויק – ובשלוש הפסקאות הבאות יש ספוילרים – משום שהמאדימאי המדובר הוא איש, האסטרונאוט וואטני, שננטש על ידי עמיתיו בעת פינוי חירום של הכוכב, משום שחשבו שהוא נהרג אחרי שאנטנה פילחה את חליפת החלל שלו ואת גופו. אלא שוואטני לא רק שלא מת, אלא חולץ בשיתוף פעולה בין סוכנויות החלל האמריקאית והסינית, אחרי שהצליח לשרוד על מאדים כמעט שתי שנות כדור הארץ באמצעות הידע שלו כבוטנאי ומהנדס מכונות, הציוד שהיה עמו וציוד שהושאר על ידי משלחות קודמות על כוכב הלכת.

"לא הייתה לי שום מטרה מלבד לשעשע את הקורא", טוען וויר בראיון ל'ליברל', אבל אפשר להתייחס לדבריו כהצטנעות: וויר תחקר ארוכות ועמוקות את ההיבטים המדעיים השונים של העלילה כדי שספרו יהיה מדויק ככל האפשר. לדוגמה, אף שלא נקב בתאריכים שבהם התרחשו האירועים בספר, הוא כתב אותו בצמוד לגיליון נתונים שבו כל האירועים מוקמו בתאריכים ספציפיים, שתואמים למסלולי הכוכבים, למרחק בין כדור הארץ למאדים וכיוצא בזה (בפוסט שהעלה בפייסבוק סיפר וויר כי חנון, כלשונו, בשם קני ריי, ניתח את המידע שבספר והצליח לפצח את התאריך שבו מתחיל הסיפור – 12 בנובמבר 2035).

הירידה לפרטים לא נשארה מאחורי הקלעים, אלא חלחלה גם לספר עצמו. כשוואטני מגדל על הפלנטה הצחיחה תפוחי אדמה – צמח המאכל הנפוץ שלא במקרה מהדהד הן את אדמת כדור הארץ והן את הרעב הגדול באירלנד – פורש הספר את תהליך הגידול שלהם, הניסוי והטעייה, היבול שמושמד בדרך לגילוי השיטה האופטימלית והחישוב המדויק של הקלוריות שהם יספקו לוואטני עד למועד חילוצו המתוכנן. רמת הפירוט היא כזו שמזכירה מבוא לתכנית סיוע לחקלאים בעולם השלישי. האם במסווה של ספר הרפתקאות מותח כתב וויר למעשה מדריך להארצה (טרה־פורמציה) של מאדים, כלומר התאמתו של כוכב הלכת למגורי אדם?

.

החיפוש אחר כדור הארץ 2.0

.

בתרבות הפופולרית, המאדימאים היו פעמים רבות מי שבאו להשמיד את כדור הארץ על יושביו. במציאות, ייתכן שמאדים הוא זה שיציל אותנו כשכדור הארץ כבר לא יוכל לקיים אותנו. במוקדם או במאוחר – אולי מאוחר מאוד, אבל רצוי שלא מאוחר מדי – נצטרך כנראה ליישב את החלל.

"יישוב כוכבי לכת הוא חלק מרעיון רחב יותר להתיישבות מחוץ לכדור הארץ במגוון דרכים: ירחים, אסטרואידים ואף בניית מתקני מגורים ותחנות שונות; רעיונות המתכתבים עם 'גליל או'ניל' (עיצוב מושבת חלל שפורסם על ידי ג'ררד או'ניל ב־1974, ע"ק) ודומיו", אומרת עדי ניניו גרינברג, מרצה מומחית לחלל ולוויינות, דוקטורנטית במעבדה לחקר שביטים בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב ובעלת המיזם החינוכי 'מצוינות בחלל'. היא מונה כמה מהסיבות, החל ב"מציאת תחליף לכדור הארץ במקרה של פגיעת גוף חיצוני בו", דרך "מיצוי המשאבים הרלוונטיים לחיים בכדור הארץ, יוקר הנדל"ן, צפיפות אוכלוסין", ועד ל"יצירת חברה חדשה".

"אני חושב שזה בלתי נמנע", מוסיף דידי חנוך, חובב ומתרגם מדע בדיוני ותיק ומו"ל הוצאת ספרי המדע הבדיוני 'נובה', שתרגם לעברית את ספרו של וויר בהוצאת 'הכורסא'. "אני חושב שאנחנו רבים מדי כאן. אני לא חושב שכוכב לכת אחד מספיק בשביל כמות האנשים בכדור הארץ. מעבר לכך, אנחנו לא ממש מתייחסים לכוכב הלכת שלנו בצורה היפה ביותר".
"כל עוד אנחנו תרבות של פלנטה אחת", מסביר יואב לנדסמן, מהנדס חלל וגאופיזיקאי, "אנחנו חשופים לסכנות שקיימות בחלל לאוכלוסיית כדור הארץ ברמה הגלובלית, ואנחנו יודעים שהן קיימות, כמו פגיעת אסטרואיד גדול – משהו שקרה יותר מפעם אחת על כדור הארץ וגם על הפלנטות סביבנו. על כדור הארץ היו הכחדות המוניות שלא תלויות בחלל אבל תלויות בכדור הארץ. אנחנו תופסים את כדור הארץ כמקום שטוב לחיות בו, אבל שוכחים שברוב המקומות בו אנחנו כלל לא יכולים לחיות. הזיכרון שלנו תקף לזמן של התרבות האנושית, אבל במונחי זמן של כדור הארץ – זה כלום. רוב הזמן שבו התקיימו חיים על כדור הארץ הוא לא זמן שבני אדם היו יכולים לחיות בו. הייתה פה אטמוספירה ותנאים אקלימיים שלא מתאימים לחיי בני אדם. הסביבה שלנו מאוד דינמית, רק שבסקאלת הזמנים של ההיסטוריה האנושית זה לא משהו שאפשר לראות. אפשר לראות את זה בסקאלה גיאולוגית. כששינויים מהירים קורים בכדור הארץ – זה לא סבבה לחיות בו, בשום מקום".

– ואנחנו צריכים כוכבי גיבוי?

"כן", הוא משיב בהחלטיות. "גם מקום נוסף לחיות בו וגם מקומות נוספים לשמר בהם את הידע שצברנו. שלא נבזבז את כל אלפי שנות הציוויליזציה שנקנו בהרבה דם, יזע ודמעות".

– אתה מאמין שיש אפשרות להקים גיבוי כזה שלא על כוכב לכת אחר, אלא על כוכב מעשה ידי אדם – כמו בסדרה 'באטלסטאר גלקטיקה', שבה הסיילונים משמידים את כל הקולוניות על כוכבי הלכת וכל מה שנשאר מהאנושות נמצא על כמה ספינות חלל עצומות?

"עקרונית כן, אבל יש המון דברים שאנחנו לא יודעים. להקים בחלל עיר שלמה, בסקאלה של מיליון אנשים, זה משהו שהוא הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו יודעים לעשות היום. יש כל מיני רעיונות איך לעשות את זה, וכמה עבודות מאוד מושקעות שמפרטות איך לעשות את זה וכמה זה יעלה, אבל זה לא בסקאלה של מה שאנחנו מסוגלים לעשות עכשיו. די בטוח שאי אפשר יהיה לבנות את הכול מחדש שוב. אם כל האנושות תתגייס יחד לעשות דברים כאלה, אולי יהיה אפשר לעשות. אבל בחייך, אנחנו בקושי מצליחים לעשות דברים בשיתוף פעולה בינלאומי כשזה על גבי כדור הארץ".

"כדור הארץ הוא ערש האנושות, אבל אתה לא יכול לחיות בעריסה כל חייך", מצטט מדען הטילים ד"ר ויקטור צ'רנוב את קונסטנטין ציאולקובסקי, מאבות תחום הטילים ותכנית החלל הסובייטית (הציטוט המקורי כללי יותר: "פלנטה היא ערש המוח, אבל אתה לא יכול לחיות בעריסה לנצח"). אולם צ'רנוב, מרצה בטכניון וממגישי תכנית האינטרנט 'החללית', מאמין שהמיישבים הראשונים של פלנטות אחרות יעשו זאת מסיבות פרקטיות: "אני לא חושב שיש ארגון עולמי שאומר 'אנחנו צריכים להתכונן לאסון טבע שבמסגרתו אנחנו צריכים לברוח'. בדיוק כמו שבזמנו לא הייתה תכנית גדולה להקים את ארצות הברית, אלא אנשים שטו לשם מסיבות שונות, אני חושב שאנשים פשוט יטוסו לכוכבים אחרים. הנבואה ניתנה אתה יודע למי, אבל אני מעריך שמי שיקים את המושבות הראשונות לא יהיו ממשלות או ארגונים גדולים, אלא כמו הפוריטנים שהקימו את ארצות הברית – מי שירגיש נרדף או שיימאס לו מכדור הארץ, בהינתן הטכנולוגיה הנכונה, יקום ויברח. המסע הזה מסוכן מאוד, והסיכוי לשרוד, לפחות בהתחלה, נמוך מאוד. לא ממשלות ולא ארגונים גדולים ירצו לקחת אחריות. אבל כל מיני כתות שנרדפות על ידי האף־בי־איי, למשל, להן לא אכפת. האנשים שם יגידו, 'שווה לנו לקחת את הסיכון'".

.

הבלדה לכובש

הלו, יש שם מישהו?

בין אם אתם משתתפים אקטיביים בתכנית ספיישל של דודו טופז, חברי להקת פינק פלויד, דמויות של טינאייג'רים בסרטי אימה, מתמודדים בריאליטי 'דייט בחשיכה' או סטנדאפיסטים מהניינטיז בניסיון עבש לחמם את הקהל, אחת השאלות הגדולות והמסקרנות בתולדות האנושות היא "האם יש שם מישהו?". לפעמים אנחנו מקווים שאנחנו לבד, לפעמים חרדים מהמחשבה שאנחנו עשויים להיות לבד, אבל תמיד חשוב לנו לדעת אם יש כאן, חוץ מאיתנו, עוד מישהו. על הניסיון לענות על השאלה הזאת הודבקה ביולי האחרון תווית מחיר של 100 מיליון דולר.

האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג והפיזיקאי ומיליארדר ההיי־טק יורי מילנר הכריזו השנה על פרויקט Breakthrough Listen, שבמסגרתו יושקעו 100 מיליון דולר בשימוש בטלסקופים ובניתוח אותות רדיו ממערכות שמש רחוקות במטרה לגלות אם יש חיים אינטליגנטיים מחוץ למערכת השמש שלנו. "היקום לא רוחש חיים, אבל אנחנו ככל הנראה לא לבד", אמר מילנר בראיון למגזין 'טיים'. "לו היינו לבד זה היה כזה בזבוז של נדל"ן". "אין שאלה חשובה מזו במדע", הוסיף הוקינג, "חשוב לנו לדעת אם אנחנו לבד בעלטה. ייתכן שאי שם ביקום צופים חיים תבוניים באורות שלנו ומודעים למשמעות שלהם".

חודשיים אחרי ההכרזה של מילנר והוקינג חשפה נאס"א עדויות למים זורמים על מאדים. המשמעות המיידית היא אפשרות לקיומם של חיים כלשהם על כוכב הלכת הזה. ויש גם משמעות עקיפה: תנאים כמו מים זורמים, טמפרטורה ולחץ אטמוספירי הקרובים לאלו של כדור הארץ, וחישובי הזמן וכמות האנרגיה הנחוצים למסע אליו, הופכים את מאדים לכוכב הלכת המתאים ביותר לניסיונות היישוב האנושיים. מדי פעם אנחנו שומעים על מועמדים אחרים. אחד כזה הוא קפלר־b452, שהתגלה על ידי טלסקופ החלל המתקדם קפלר, שמטרתו העיקרית לגלות כוכבי לכת כשאלו עוברים על פני כוכבים אחרים ומצמצמים את כמות האור שמגיעה אלינו מהם. קפלר־b452 תואר בהתלהבות כ"בן הדוד הגדול והזקן של כדור הארץ".

"התגלית של קפלר־b452 אמנם הייתה מלהיבה", מסייג עפר מתוקי, דוקטורנט לקוסמולוגיה באוניברסיטה העברית, "אך נופחה מעבר לממדים האמיתיים שלה, גם על ידי התקשורת וגם על ידי אנשי נאס"א, שזקוקים לתשומת הלב על מנת להזכיר לציבור האמריקאי שהם קיימים ועושים דברים חשובים בתקווה שלא לאבד תקציב נוסף. קפלר־b452 גדול רק במעט מכדור הארץ, והוא כוכב הלכת הקטן ביותר שמצאנו, אשר מקיף כוכב דמוי השמש שלנו בתחום הישיב – האזור סביב הכוכב שבכל כוכבי הלכת שבתחומו יכולים להתקיים מים נוזליים על פני השטח. זה אכן גילוי משמעותי, אך הוא רק צעד בתהליך המדעי הארוך והקשה של חקר פלנטות, וישנם הרבה דברים שאנחנו לא יודעים לגבי כוכב הלכת ומשמעותיים מאוד ליכולת התיאורטית שלו לכלכל חיים – שגם אם כולם מתקיימים, עדיין יש המוני תנאים אחרים שלא נוכל לוודא אם מתקיימים עד שממש נגיע אליו – כמו אם כוכב הלכת מסתובב על צירו ביחס לכוכב שלו, אחרת צד אחד שלו יהיה רותח והשני קפוא, אם יש לו אטמוספירה, אם יש עליו מים".

בקיצור, קדימה למאדים.

.

איור: רעות בורץ

.

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן ותוכלו לקבל את הגיליון החדש במתנה עד הבית

שתף