משפיעים 2017 > חברה ושבטים > יולי אדלשטיין [נתן שרנסקי]

0

הוא צעיר ממני, יולי. נכנס לתנועה הציונית כשאני כבר הייתי בבית הסוהר. כשהשתחרר בעצמו ועלה ארצה, נפגשנו. הכרתי היטב את פעילותו. אז עוד מורה לעברית, אבל תכונות של מנהיג בעצמותיו. אינטליגנטי, רבגוני, בעל חוש הומור.

להיות יושב ראש הכנסת אומר שאתה צריך לזכור שאתה סמל שלטוני. וזה לא דבר פעוט. צריך שיהיה לך משקל ציבורי, יכולת שיח עם אנשים שונים, חוצת קהלים ומגזרים. דיאלוג עם כל סוגי האנשים. זה כמעט בלתי אפשרי. כשנכנסנו לכנסת בשנות ה־90 אמרתי כבר לאחר מספר שבועות ליולי – מקומך הוא כיושב ראש המשכן הזה. יולי ידע לפתח שיחה עם כל אחד. חילונים ודתיים, יהודים וערבים. כולם. כשדווקא אדם מן המגזר של יוצאי חבר העמים מגיע לנצח על התזמורת המורכבת הזו, בת 120 הנבחרים, יש לכך משמעות גדולה. אדם שבא ממשטר טוטליטרי הופך למנצח "תזמורת הדמוקרטיה", לא עניין פעוט. במובן מסוים, זה מסמל ניצחון של כולנו על ברית המועצות הישנה. וגם את התרומה שאנחנו יכולים לתת לחברה הישראלית, בייצוג, בבניית גשרים.

עשר שנים אחרי שיצאתי מברה"מ, מבית הסוהר, חזרתי לשם כשר. התחושה הייתה של סגירת מעגל ענק. אחרי שהתנצחת עם שלטון דורסני, חזרת כמנצח והראית לכל העולם שדרך כזו היא אפשרית. כך גם הסמליות שבהופעתו של יולי, אסיר ציון לשעבר, בפרלמנט הרוסי השנה. מה שהיא משדרת ל"שבט" שבא ממנו, ולכלל החברה הישראלית. לדבר שם, על הבמה, בעברית, כשליח המדינה, בגאווה. כשמסתכלים על הייצוג הזה, על המעמד הזה, זה נותן לנו את כל הסיבות להיות אופטימיים ולהבין שאנחנו בדרך הנכונה.

רשימת המשפיעים מתפרסמת במלואה בגרסה המודפסת של המגזין 'ליברל'. לפרטים על מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי לחצו כאן

צילום: Anton Novoderezhkin, Getty Images Israel

 

שתף