מה הביא לאובססיה הרוסית נגד ההומואים

0

מאת// נינו אבסדזה וטל קרא-עוז

אף קומיקאי לא יכול להתרברב בכך שבמהלך עשר שניות בלבד הצליח להצחיק בו זמנית כחצי מתושבי כדור הארץ. רק אישה אחת, בעלת שם המשפחה הכי רוסי שיש – איוונובה – הצליחה לעשות זאת כאשר ב־1986, במהלך שידור טלוויזיוני בין הערים בוסטון ולנינגרד, אמרה ש"בברית המועצות אין סקס". היה זה שידור היסטורי ישיר ראשון בין ברית המועצות לארצות הברית, שזכה לרייטינג שיא משני צדי האוקיינוס. למען האמת יש לומר שאחרי שנים רבות אותה האישה הסבירה שהמשפט השלם נשמע כך: "בברית המועצות אין סקס, אך יש אהבה". אך את החצי השני של המשפט לא שמעו בגלל הצחוק האדיר שפרץ באולפנים. יותר מכך, כפי שסיפרה הגברת איוונובה, היא עצמה הייתה נשואה כמה פעמים ובין מעריציה בצעירותה היה אפילו הקוסמונאוט הסובייטי הראשון, יורי גגארין, שאת חיזוריו היא דחתה.

מין הוא אינו נושא טעון במיוחד בקרב העם הרוסי. אבל נטייה מינית היא אחת הסוגיות הקשות שאיתה מתמודדת החברה והמדינה בשאריות שנותרו מהאיפריה הסובייטית. כמעט 30 שנה מאז האמירה של איוונובה, בינואר 2014 אמר ראש עיריית סוצ'י לפני תחילת משחקי החורף האולימפיים שבעירו אין הומואים. "אנו שמחים על האורחים, ללא קשר לנטיותיהם המיניות, אך עם זאת הם צריכים לכבד את המסורת הרוסית ולא לכפות את הרגליהם על אחרים… אין אותם בעיר שלנו", אמר פחומוב בראיון לשידורי הבי־בי־סי בשפה הרוסית. לטענתו, גם מעולם לא הכיר אישית הומואים. בתגובה לדבריו שאל אחד מראשי האופוזיציה ברוסיה, בוריס נמצוב, יליד סוצ'י: "הכיצד אין הומואים, כשיש כאן מועדוני גייז?!". ואכן, בסוצ'י, כמו בכל עיר רוסית גדולה אחרת, ישנם מועדונים כאלה, וגם קהילה גאה שאותה הם משרתים, כמובן.

בברית המועצות משכב זכר נרדף על ידי החוק. האידיאולוגים של המפלגה הקומוניסטית, מונעים מהלך רוח פרימיטיבי ואתוס פטריארכלי, לא התעניינו יותר מדי בשאר הסגמנטים של הקהילה הגאה – לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. אחריות פלילית על הומוסקסואליות בוטלה ברוסיה רק ביוני 1998. היה צורך בשבע השנים שעברו מאז התפרקות ברית המועצות כדי שברוסיה יבינו שדמוקרטיה היא כמו הריון – כפי שלא ניתן להיות קצת בהריון, כך גם לא ניתן להיות קצת דמוקרטי. מאז, בכל שנה מציינים ברוסיה את מועד הביטול. או יותר נכון, מנסים לציין אותו תחת סיכון רב, כי ביטול אירועי הגאווה על ידי השלטונות הפך למסורת.

רוצים לקרוא את כתבתן המלאה של נינו אבסדזה וטל קרא-עוז? הירשמו לקבלת גליון מתנה

איור // רונלי פאר

שתף