למזוג את המייפל // פיני אסקל

0

מייפל, זה כל הסיפור. סירופ סמיך, מתוק, ממכר יותר מכל סם. עבור פנקייקים בכל העולם – מייפל הוא מעין מפלי הניאגרה. 8,000 מטרים מעוקבים לשנייה שנשפכים על בלילה שטוחה ומטוגנת. קמח, סוכר, אבקת אפייה, ביצים, חלב – וחצי צנצנת מייפל. אף מתכון לא יצליח להציל פנקייק בלי מייפל. במקומות מסוימים, גם בישראל של שבת, זו ארוחת בוקר של אלופים – ילדים, בעיקר, או מבוגרים שעדיין לא שמעו את המילה היפרגליקמיה. יש למייפל מדינה. וכאילו אזלו כל המגנים של דוד מהמלאי, החליטה אותה מדינה לתפור במרכז דגלה את עלה האֶדֶר האדום. ילדים אוהבים דגלים, ושירים פשוטים, ומשהו מתוק. הרבה יותר קל לשכנע ילד לשיר על מייפל, הצוף של הפנקייק, "אדום ולבן / זה צבע שלי", מאשר לגרום לו לשיר את גרסת הכחול ולבן על מגן דוד. הלאומנות הייתה יכולה ליהנות מיחסי ציבור טובים יותר, אולי אפילו להביס דיאלוגים שפויים על ערכים, לו רק היה לה מייפל.

קנדה, זה כל הסיפור. במהדורת החדשות – שנמצאת רוב הזמן במצב השתק, כי לא קורים פה אף פעם דברים חדשים – מדברים כבר שבוע על שריפה. ג'סטין טרודו עולה על מסוק ומשקיף מלמעלה. הוא נראה טרוד, טרודו. אולי לא הצליח להשלים תשע שעות שינה. אולי נגמר לו המייפל. גם כשעיניו שקועות מעט, הוא עדיין נראה רוק סטאר. וקנדה מאוהבת, עדיין, גם אם אין לו סופרטנקר, או צי לא שימושי של צוללות, לשלוף מהגרב. ג'סטין טרודו הוא בנו של פייר אליוט טרודו, ראש ממשלת קנדה במשך עשור וחצי כמעט רצוף (69'–84'). פעם, כשהיה צעיר, הוציא ג'סטין את חד הקרן המשפחתי כדי שיעשה את צרכיו בשלל צבעי הקשת. כשאחת השכנות צעקה עליו שהוא שכח להרים מהמדרכה את אחד הגללים, האדום, התנצל ג'סטין בנימוס, אסף והשליך לפח הקרוב, הודה לה על תשומת הלב והחזיר את חד הקרן הביתה מבלי לסמן אצבע משולשת. למחרת, מישהו כתב משהו שהרגיז אותו. ג'סטין משך כתפיו והמשיך לנגן בכינור.

אמריקה, זה כל הסיפור. זו ודאי לא סטטיסטיקה מייצגת, אבל לא מעט קנדים יתעקשו לדבר על האמריקאים. הסכסוך הקנדי־אמריקאי הוא אולי פחות מכוער, אבל לא פחות אמוציונלי מהסכסוך הישראלי־פלסטיני. הם נהנים לראות מהצד איך טראמפ עושה את העבודה. "ההבדל בין 1 ביולי שלנו ל־4 ביולי שלהם", מסביר שוטר קנדי במהלך חגיגות 150 שנות עצמאותו, "זה שאנחנו גאים בערכים הליברליים שהשגנו, והם, מה שמעניין אותם זה העוצמה האמריקאית, הקריאות 'יו־אס־איי, יו־אס־איי!'. טראמפ וטרודו – זה ההבדל". טראמפ מתאפק כרגע, אבל הוא מת לצייץ משהו בסגנון "דאעש על הגדרות #טרודו_לוזר". יום אחד דאעש יגיעו לקנדה. מרחבים עצומים, חוקי הגירה מפויסים, קרובה לארה"ב. אבל עד שזה יקרה, עומדת גברת חודה, תרפיסטית הולנדית בת 60, מסתכלת על השמיים, מצביעה על שלד של עץ שהיה פעם ירוק ואומרת: "השלטונות, לא רק בקנדה, גם בארה"ב ובאירופה, יוצרים עננים כימיים כדי להקטין את קרינת השמש – והורגים לנו את הטבע".

קונספירציות, יחסי שכנות רעועים ולאומנות יש בכל מקום. הבעיה היא שכל מי ששואף לחיות על פי ערכי העולם החדש נגרר לשיח של העולם הישן – הר הבית, מגן דוד, מגנומטרים. ובכן, הגיע הזמן להתקדם, להשאיר את הדיבורים המשונים לאנשים הישנים. להקשיב להולנדית שמדברת על עננים כימיים ולקנדי שמתגאה בערכים ליברליים. הגיע הזמן למזוג את המייפל.

צילום: My Loupe, Vatican Pool, Getty Images Israel

שתף