כשהליכוד פנה ימינה // שלום ירושלמי

0

אין לי מושג מה חושב השר צחי הנגבי על חוק ההסדרה. אני רק יודע שהוא בין הבודדים מבין השרים והח"כים בליכוד שלא חתמו על עצומה למען החוק – מה שהעלה את חמתם של חברי מרכז, אנשי הימין האידיאולוגי, שנותנים היום את הטון בתנועה. הם מהלכים אימים על הנבחרים, אלה שלא מתיישרים על פי השנאה לבג"ץ, התמיכה באלאור אזריה ותיעוב פתרון שתי המדינות. הנגבי, פוליטיקאי פיקח, הבין מהר מאוד שאם הוא לא תומך בפומבי בחוק ההסדרה, שהוא למעשה בעיטה בפרצופו של בית המשפט העליון, הוא עלול להיות בצרות. לפעילים שביקשו ממנו הסברים אמר שר המשפטים לשעבר: "ודאי שאני בעד חוק ההסדרה, אני פשוט לא חותם על עצומות".

זהו הליכוד מודל 2016. אין בו טיפת אוויר ליברלי לנשימה. שום מתינות מדינית ראויה לשמה. אין גם מקום לוויכוח פתוח מול העמדות הדוגמטיות של הימין האידיאולוגי. שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון היה אחד האנשים הפופולריים במפלגה, ואפילו סומן כיורש אפשרי לנתניהו. ההתנגדות הנחרצת שלו לפתרון שתי המדינות רק הוסיפה לו אהדה, אבל בליכוד של היום זהו רק תנאי לא מספיק להמשך הדרך. הקו המוסרי, שמתח במקרה אלאור אזריה, הפך אותו לשמאלן כמעט בזוי בעיני החברים. בתוך חודש וחצי הפך יעלון, באדיבות קבוצות ווטסאפ למיניהן, לפרסונה נון גראטה, מה שהקל על נתניהו את סילוקו מהתפקיד.

כל זה לא אומר שאביגדור ליברמן, מחליפו של יעלון, מקובל יותר בעיני הליכודניקים. כאשר עמדה על הפרק ההצטרפות של ליברמן וישראל ביתנו לליכוד, הנושא ירד במהירות מסדר היום גם בגלל העמדות המדיניות המזגזגות של ליברמן. ההצהרה האחרונה שלו על הקפאת הבנייה מחוץ לגושים עוררה זעם והרחיקה אותו עוד יותר מחיבור מחודש עם הליכוד. אנשי הימין האידיאולוגי בליכוד מטרפדים לראש הממשלה נתניהו גם את המהלכים הנוגעים לממשלת אחדות עם מפלגת העבודה. בראש האופוזיציה הפנימית הזאת לזיווג עם הרצוג עומד השר זאב אלקין, תושב ההתנחלות כפר אלדד.

הפנייה החדה של הליכוד מהמרכז־ימין אל הימין העמוק לא החלה היום. נקודת השבר הייתה לפני יותר מעשור, כשאריאל שרון הקים את קדימה. המורדים שנשארו בליכוד והתנגדו להתנתקות קבעו את הקודים הלאומיים של התנועה גם בהמשך. נתניהו דיבר אמנם על פתרון שתי המדינות בנאום בר אילן (2009), אבל הוא נחשב חריג, ועליו חלים בליכוד כללים אחרים. מי שמעז היום להתייצב לצד הפתרון המדיני הזה, ו/או שהוא תומך נלהב מדי בעליונות החוק ובעצמאות בית המשפט – נחשב מחוסל. דן מרידור, מיקי איתן, כרמל שאמה ואחרים הושלכו לצד הדרך. בני בגין צורף לכנסת בלי שנאלץ לעבור בחירות פנימיות. השרה גילה גמליאל וח"כ נורית קורן מדברות מדי פעם על מדינה פלסטינית, אבל גם הן יודעות מתי וכיצד למתן את הדעות או לאזן אותן במסרים אחרים.

היום ברור כי האנשים בליכוד שמקצינים עמדות מזנקים קדימה. אם אתה מוסיף לכך גם מלחמה ראויה בתקשורת עוכרת ישראל, בארגוני זכויות האדם או בשמאלנים באשר הם – הסיכויים שלך רק גוברים בדרך לעשירייה הראשונה. יריב לוין, מירי רגב, זאב אלקין, דוד ביטן, מיקי זוהר ואורן חזן הם בעצם חלון הראווה החדש של הליכוד. מנחם בגין לא היה מוצא שם את מקומו, וגם לא השרים בממשלת הליכוד הראשונה (1977): עזר ויצמן, דוד לוי, יצחק מודעי ורבים אחרים.

.

צילום: אוליבייה פיטוסי, הארץ

.

שתף