יאיר רוה: איך התמודד הקולנוע עם חרדת סוף המילניום

0

אחד סרטים המעניינים שיצאו ב־2014 הוא 'הדרך לגיהינום', פילם נואר מטריד  שביים התסריטאי סקוט פרנק ובמרכזו מרדף של בלש פרטי אחר קבוצת רוצחים פסיכופטים שמטילה את אימתה על נשות ניו יורק. זהו סרט תקופתי; הוא מתרחש בסוף 1999. טלפונים סלולריים קיימים, אבל לא לכולם; האינטרנט כבר נוכח בעולם, אבל עדיין לא בכל בית; העיתונים מדווחים על החרדה ההולכת וגוברת מפני באג המילניום, שב־31 בדצמבר, בחצות, היה אמור לאפס את כל מערכות המחשבים, להפיל את מערכות הבנקאות, לנטרל את תחנות הכוח, לשבש את מערכות בקרת המטוסים וההגנה מפני טילים בליסטיים, ובאופן כללי, להחזיר את האנושות לתקופת האבן. בסרט, כשאחד הרוצחים קורא את הכותרות המאיימות מפני אותו באג, הוא אומר לעצמו: "אנשים מפחדים מכל הדברים הלא נכונים". סקוט פרנק תיאר את התקופה נכון: החודשים האחרוניםשל המילניום הקודם היו טבולים באווירת חרדה ואימה קיומית. וכך הפכה 1999 לשנה הראויה להיות מונצחת בסרט תקופתי.

ב־1992 יצא לאור הרומן הגרפי 'Signal to Noise' שיצרו הסופר ניל גיימן ואמן הקומיקס דייב מק'קין. תחקיר היסטורי שערך גיימן ומהווה השראה לעלילת המשנה של הרומן, מלמד מה קרה באירופה בסוף שנת 999, סוף המילניום הראשון. התחושה הייתה שהעולם עומד להסתיים בחצות הלילה האחרוןשל השנה. אימת התאריך המיסטי הזה הביאה ליצירת כתות ולגליםשל התאבדויות המוניות. אלפי אנשים התכנסו מול הוותיקן לקבל את ברכת האפיפיור. היו אנשים שפשוט מתו, מילולית, מרוב פחד. אלף שנים לאחר מכן, היינו מצפים לגלות שעידן התבונה יגרור תגובות אחרות לעובדה שהמילניום מגיע לקצו. אמנם האדם החליף את שורש הפחד ממיסטי לטכנולוגי – במקום חרדה דתית מפני סוף העולם ישנו פחד מפני המחשבים שיקרסו וישתקו את העולם – אבל בשורה התחתונה האנושות עדיין מבוהלת מהחלפת קידומת על לוח השנה.

רוצים לקרוא את הכתבה המלאה של יאיר רוה? הירשמו לקבלת גליון מתנה עד הבית

שתף