העת למחאה חברתית חדשה // נחמה דואק

0

ניקול ראידמן, מחאת הנכים והשטרות שנדחפו, אינם הבעיה. זה לא ירד טוב בגרון לחלק מהאנשים. אבל, הבעיה אינה איתה. היא עשתה את מה שהיא רגילה לעשות – לפזר את כספה/כספו של בעלה על אנשים. הבעיה היא של החברה בישראל ובעיקר של הנהלת המדינה והעומד בראשה, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

נשיא המדינה ראובן ריבלין, בנאום מכונן, חילק בשעתו את החברה בישראל לארבעה שבטים, תוך שהוא מקים כוח משימה, פורום חשיבה, שמטרתו הרחבת האזורים החופפים בין השבטים שמנה – החילוני, החרדי, הערבי והדתי־לאומי. אולם, לארבעת השבטים הללו יש לצרף שבט נוסף. שבט שמדי יום מצטרפים אליו רבים – שבט החוליות החלשות בחברה הישראלית. והחוליות הללו חודרות לכל חלקי החברה הישראלית, ועלו לאחרונה לתודעה עם מחאת הנכים שנמשכת זה חמישה חודשים. המדובר בקבוצת האנשים הכי חלשה, הכי מוחלשת, הכי חסרת קול בחברה. יש את מיליון הילדים שנמצאים מתחת לקו העוני. מדי שנה מפרסמים את דו"ח העוני, כולם מצקצקים בלשונם, ואוכלים עוד חתיכת סושי טבול בסויה. מדי שנה מפרסמים את המספרים המבהילים על אלימות בתוך המשפחה, עם דגש על אלימות נגד נשים, וגם זה מדיר שינה מעיני הציבור והנהגתו השבעים, למשך שתי שניות. ומה עם מצב הקשישים בישראל, אלו שלא נמנים עם בני המזל שמקבלים פנסיה סבירה או שחסכו מספיק כדי לשמר רמת חיים סבירה? אותם קשישים שחיים על קצבה זעומה או פנסיה עלובה, ומדי חודש נאלצים להכריע אם יאכלו בשר או ירכשו תרופות. הם אפילו לא חושבים על נסיעה לחו"ל, אם בכלל נסעו אי פעם לחו"ל, או לקנות מתנה קטנה לנכדים. וזה לא נגמר כאן – החוליות החלשות בחברה הן גם האחיות בבתי החולים, שחוות אלימות על בסיס קבוע מצד מטופלים וקרוביהם, העובדים הסוציאליים, שכורעים תחת הנטל בהיעדר כוח אדם שמוכן לעבוד במשכורות הרעב שלהם, וגם המורים, והשוטרים – אלו שמחנכים את ילדינו, דואגים לבריאותנו, שומרים על חיינו, ואינם מתוגמלים כראוי והופכים לחוליות חלשות ומחלישות, כי בשכר כזה למי יש חשק להשקיע בעבודה?

האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לאותם 120 חברי כנסת ולשרים, ובראשם לראש הממשלה, שאמור להנהיג את החברה לחוף מבטחים. אלה שבינואר הקרוב יקבלו תוספת שכר שתנוע בין 1,700 ל־2,000 שקל בחודש למשכורת המאוד נאה שלהם. נכון, מדובר במנגנון קבוע שאינו בשליטת חברי הכנסת, אך מעניין כמה מהם יוותרו על התוספת או יתרמו אותה לטובת החוליות החלשות בחברה. אולם, משום מה המסר לא מצליח לחדור את שכבת המאבטחים שמסביבו של נתניהו, והאטימות נמשכת. עוד שלוש צוללות, עוד כספים להתנחלות ולאברכים, ואין כסף לנזקקים.

כפי שהמחאה החברתית הצליחה להוריד את המחירים של מוצרי חלב ומעונות לילדים, כעת על החברה הישראלית לדרוש דיון עמוק ומחייב בנושא. לבחון כיצד מדינה, שקמה, רק לפני 69 שנים, על בסיס אידיאולוגיה של שוויוניות, סוציאליזם, דאגה לחלש, מדינת רווחה – התרחקה מהאתוס שעליו קמה והפכה למדינה קפיטליסטית שמקדשת את החזק, את האקזיט, את העשיר והמצליח, ומסכימה להשליך את הילד העני, את הקשיש הנזקק ואת הנכים אל צד הדרך. לכן, הגיעה העת למחאה, ולא על מחיר הקוטג'. מחאה לטובת שבט החוליות החלשות בחברה. גם להם מגיע.

צילום: חדשות 2

שתף