המספרים מדברים // יונתן שם־אור על השנה של התקשורת

0

הערוץ הראשון הרוויח. אף אחד לא אומר "ראית אתמול מה נתנו ב'כאן'?". גם לא אומרים "התאגיד". אומרים, כמו תמיד, כמו שאומרים כבר כמעט 50 שנה, ערוץ 1, או 11. דווקא הערוץ שהכי השתנה נתפס כעוגן היציבות שמחבר אותנו לעבר המוכר. המספרים מדברים. אבל השם החדש, זה שבכלל לא הוגים אותו, מדויק. האצבעות זוכרות.

ועכשיו, כשבלבלו את הכל, הכי פשוט, הכי נוח, הכי קל זה להתחיל כאן את ציד התוכניות. לוחצים פעמיים על האחת, וזזים עם החץ העליון. 12, 13, 14. לפעמים נשארים שם. לעיתים, אחרי סיור אצל האחרים, אפילו חוזרים.

אף פעם לא היה קל לזכור את ההבדלים בין רשת לקשת, השמות שלהן ממילא מתחרזים עד לזהות כמעט מוחלטת. פעם הן הופיעו על אותו ערוץ 22 וחילקו ביניהן את השבוע. עכשיו, משהופרדו, הן כמו תאומים סיאמיים שממאנים ללכת לבד. הן נמצאות במרחק של הזזת חץ אחת למעלה ולמטה, מתלבשות ומתנהגות כתמונת ראי זו של זו.

הצופה הרגיל, שלא חי את הברנז'ה, מתייחס עכשיו לערוצים הגדולים כמו צרכן של ערוצי הספורט. מה זה משנה מי הבעלים, זזים עם החץ בין 50 ל־58 ונעצרים על מה שמעניין.

אבל אלה ימי בראשית. הבידול יגיע. לאט־לאט נלמד ונכיר את הניחוח המיוחד של כל ערוץ. נחליט מהו הטעם המדויק שלנו. לעולם הם יהיו דומים מאוד, ככה זה תמיד כאשר פונים לאותו קהל יעד. לא משנה אם מדובר במכונית, בסמארטפון או בערוץ שידורים, אנחנו ניאחז בניואנסים. קפסולה ירוקה של נספרסו היא הטעם שלנו, נשתמש בסגולה רק אם אין משהו אחר.

אם המרוויח הגדול מהסידור החדש של הערוצים הוא 'כאן', המפסיד הגדול הוא ערוץ 10. הטעות התחילה בלידה, עם הקמפיין האיום שחגג את השחקן החדש. הדתיים עשר, המתנחלים עשר, החילונים עשר, ההומואים עשר, הקיבוצניקים עשר. כולם עשר. כבר אז, רק מעטים השתמשו במילת העגה "עשר" כדי לציין משהו נפלא. היום, כש"סבבה" מזהה אותך עם שכבת גיל עתיקה ובקושי רלוונטית, "עשר" הוא בערך כמו ה"בומבה" של ילקוט הכזבים והפלמ"ח.

יש בפסיכולוגיה מבחן ידוע. כותבים שמות של צבעים, אבל מציגים אותם בצבע שונה. המילה "ירוק" מופיעה באותיות אדומות. המבחן מתחיל. תלחץ על הצבע אדום, אומרים לך. אם לחצת על המילה "אדום" שצבועה בירוק, נכשלת. לא חשוב כמה אתה מרוכז, די מהר תתבלבל. הדחף שלך יהיה לצאת מעמדת הבחינה המעצבנת הזאת. מי שקורא ל־14 "עשר", צובע את המילה "ירוק" באדום, וגם את המאזנים השנתיים שלו. המספרים של הרייטינג ושל ספרי החשבונות תמיד אומרים אמת.

צילום: יחסי ציבור

שתף