המדריך לחקירת הקשר בין טראמפ ופוטין // עמרי נחמיאס

0

9 בנובמבר 2013 לא היה יום יוצא דופן עבור איש הנדל"ן והריאליטי דונלד טראמפ. בין בדיקת עסקאות ומניות, הוא עשה טובה לבן של אוליגרך רוסי, והשתתף בקליפ פופ שהפיק בן התפנוקים מארצו של פוטין. מי ידע שבאותו תאריך, שלוש שנים אחרי, יהיה אותו נער שעשועים מזדקן הנשיא הנבחר של ארה"ב. באותה שנה, 2013, רגע לפני שהוכרזה מיס יוניברס בטקס החגיגי, עצרו צמד המנחים כדי להודות לאנשים שטרחו על הכנת האירוע, שנערך באותה השנה במוסקבה. את החשוב מכולם, טראמפ, הם שמרו לסוף. המצלמה השתהתה וצילמה את פניו של מארגן התחרות לכמה שניות לפני שהבמאי חתך בחזרה לשיא המתח: המועמדות מוונצואלה ומספרד עמדו והחזיקו ידיים, בהמתנה דרוכה. הראשונה, גבריאלה איסלר, הוכרזה כמנצחת, והטקס ננעל בתמונות של חברותיה ניגשות לנשק ולברך אותה. טראמפ חתם עוד הפקה מוצלחת ברשת NBC.

לימים, כשיתמודד לנשיאות, יזכיר את אותה תחרות יופי בתור ניסיון רלוונטי בזירה הבינלאומית. "אני מכיר את רוסיה היטב", אמר בראיון לפוקס ניוז במאי 2016, והסביר: "היה לי שם אירוע גדול לפני שנתיים או שלוש. תחרות מיס יוניברס. אירוע גדול, גדול. אירוע מדהים. הצלחה מדהימה. יצא לי לפגוש הרבה אנשים". שלוש שנים לפני כן, כשנסגרה העסקה לקיום האירוע בבירת רוסיה, צייץ טראמפ ציוץ חביב של כוכב ריאליטי שמגיע להפקת ענק במדינה זרה. "אתם חושבים שפוטין יגיע לתחרות מיס יוניברס בנובמבר במוסקבה – ואם כן, האם הוא יהפוך לחבר הכי טוב שלי?".

הפגישה בין השניים לא יצאה לפועל בסופו של דבר, בגלל בעיית לוחות זמנים, אבל שאיפתו של טראמפ להפוך ל"חבר הכי טוב" של פוטין לא נעלמה. כבר בשלבים מוקדמים ביותר של הקמפיין הנשיאותי, בעימותים הראשונים של המפלגה הרפובליקנית בסוף 2015, הוא הילל שוב ושוב את נשיא רוסיה, אותו הקפיד לכנות "מנהיג חזק, בהשוואה למה שיש לנו במדינה הזאת".

מאז אותה תחרות מיס יוניברס ועד שהודיע על כוונתו להתמודד לנשיאות ארה"ב ביוני 2015, פרק זמן של כשנה וחצי, התבטא טראמפ לא פחות מ־25 פעם בנוגע לפוטין או רוסיה. מאז ועד סוף הקמפיין יזנק המספר ל־78 התייחסויות. רובן המכריע של ההתבטאויות היו בעלות טון חיובי ("היה כל כך נחמד אליי", "היחסים מצוינים", וכן סיפר כי קיבל לאחר השתתפותו בתחרות "מתנה מפוטין ומכתב יפהפה").

למעט שתי התבטאויות סביב הפלישה הרוסית לחצי האי קרים, שבהן צידד טראמפ בסנקציות על רוסיה, הוא הקפיד, במילותיו, "לומר מילים טובות" על פוטין. גם כשכבר הייתה לו ביקורת על רוסיה, הוא בדרך כלל תיעל אותה לביקורת על אובמה. רשימה חלקית: "הוא עושה עבודה נהדרת בלהערים על ארצנו", "קשוח", "מאמין שהוא יבנה מחדש את האימפריה הרוסית. אין לו כבוד לאובמה או לארה"ב!", על הפלישה לקרים: "תראו מה הוא עושה, בכזו חוכמה", "אוכל את אובמה לארוחת צהריים".

כבר אז תהו כלי התקשורת בארה"ב מה פשר האובססיה שפיתח המועמד הצבעוני לנשיאות כלפי נשיא רוסיה. עד כה לא קיבלנו תשובה חד־משמעית לשאלה הזאת, אבל מה שבטוח זה שבמקום להפוך לחבר הכי טוב שלו, פוטין הפך לכאב הראש הכי גדול של טראמפ ולסיפור שמכתיב זה מספר חודשים את סדר היום בוושינגטון ומטיל צל כבד על כהונת הנשיא, שמקורביו נקראים במצעד אינסופי לשימועים וחקירות בגבעת הקפיטול.

ככל הידוע, לטראמפ אין השקעות משמעותיות ברוסיה. קיים תיעוד לכמה ניסיונות שלו במהלך שנות ה־80 וה־90 לייצר שיתופי פעולה עסקיים ולהקים מלון הנושא את שמו במוסקבה. שיתופי הפעולה הללו לא צלחו. העדות המוקדמת ביותר להתייחסות של טראמפ כלפי פוטין היא מאוקטובר 2007, אז אמר בראיון ללארי קינג ברשת CNN: "תראה את פוטין. תראה מה הוא עושה ברוסיה. מה שהבחור הזה עשה – בין אם אתה אוהב אותו או לא – הוא עושה עבודה נהדרת בבנייה מחדש של התדמית של רוסיה, כמו גם של רוסיה עצמה".

ההתבטאויות המחניפות עד מעריצות כלפי פוטין הן רק תאורת האווירה בסיפורנו. חקירת הקשר הרוסי של קמפיין טראמפ מתקדמת בצעדים גדולים, ונדמה שאין יום בלי כותרות מרעישות מכיוונה. מה שברור לכולם הוא שמשטר פוטין השקיע משאבים גדולים, בצורות שונות, כדי להביא לבחירתו של טראמפ. השאלות הגדולות הן כמה אנשים במטה טראמפ ידעו על המהלכים האלה, האם הצדדים היו מתואמים ביניהם, והאם לנשיא עצמו היה חלק בכך. בינתיים, אנו יכולים רק לנסות לעשות עבורכם סדר במה שקרה עד כה.

 

מה לעשות כשהבולשת מתקשרת

באחד הבקרים של ספטמבר 2015 צלצל הטלפון במטה המפלגה הדמוקרטית. על הקו היה אדריאן הוקינס, סוכן מיוחד של ה־FBI, ובפיו בשורה מבהילה: לפחות במקרה אחד, מחשבי המפלגה נפרצו על ידי קבוצת האקרים המכונה 'The Dukes', אשר מקושרת לממשלת רוסיה. לפי פרסום של ה'ניו יורק טיימס', איש המחשבים שענה לשיחה, יארד תמנה שמו, לא ידע מה לעשות כיוון שבמפלגה לא היה מומחה למתקפות סייבר. הוא הסתפק בחיפוש בגוגל על קבוצת ההאקרים וכיוון שלא ראה עדות לפרצה במערכות המחשב, החליט להניח לנושא. סוכן הבולשת הפדרלית הוקינס שב וצלצל אליו בשבועות שחלפו כדי להמשיך להזהיר אותו, אבל הוא התחיל לסנן, כי לא הצליח להבין אם השיחות באמת מגיעות מה־FBI או שמישהו מותח אותו.

זו הייתה העדות הראשונה למה שיהפוך בהמשך לגל של מתקפות סייבר שליוו את בחירות 2016, אשר מטרתן, כך לפי זרועות המודיעין של ארה"ב, הייתה להזיק למועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון ולהביא לבחירתו של טראמפ. ככל הידוע, זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה מעצמה זרה התערבה בבחירות בארה"ב באופן כה פעיל ומאז'ורי.

כשנשאל על כך במהלך העימותים הנשיאותיים, האשים טראמפ את המפלגה הדמוקרטית שלא הגנה על שרתיה. מבלי להיכנס לזהות ההאקרים ולכוונותיהם, כשמסתכלים על ההתנהלות הרשלנית וההזויה של הדמוקרטים מול האזהרות המפורשות שקיבלו מראש, אין ספק שבכך הוא צודק.

רק בגל השני של מתקפת הסייבר על מחשבי המפלגה, בחודש אפריל, כאשר "התיק" שהכינו נגד דונלד טראמפ נפרץ, ולאחר שיכלו לקרוא את כל תכתובות המייל הפנימיות שלהם, נזכרו הדמוקרטים להזמין מומחי סייבר ולהתקין מערכות אבטחה. הדבר משול לאדם שמחליט לנעול את השער לביתו אחרי שהשודדים עזבו עם השלל.

 

חידת קרטר פייג'

במהלך אחד העימותים בפריימריז הרפובליקניים, בנובמבר 2015, אמר המועמד טראמפ: "למדתי להכיר את פוטין היטב כי שנינו הצטלמנו יחד לתכנית '60 דקות'. […] הסתדרנו יפה מאוד בלילה ההוא". הבעיה עם הסיפור היא ששני האישים צולמו בנפרד – פוטין במוסקבה וטראמפ בניו יורק. לאחר מכן פרסם טראמפ הבהרה בטוויטר שלו: "רק אמרתי שהייתי ב'60 דקות' לפני ארבעה שבועות עם פוטין. לא אמרתי מעולם שבאותו האולפן. קטעים נפרדים – רייטינג נהדר!". לאורך השנים סיפק טראמפ תשובות מתעתעות בהזדמנויות נוספות לשאלה אם פגש או דיבר עם פוטין. ב־2014, למשל, אמר כי היו לו "שיחות ישירות ועקיפות עם פוטין" במהלך שהותו במוסקבה. הנשיא הרוסי, לעומת זאת, הבהיר כי לא פגש אותו מעולם עד לכינוס ועידת ה־G7 בחודש שעבר.

במרץ 2016, בזמן פגישה שקיים במערכת ה'וושינגטון פוסט', סיפר טראמפ כי צוות יועציו בנושאי מדיניות חוץ הוא מצומצם למדי, וכולל חמישה אנשים, ביניהם אדם אנונימי למדי – בוודאי בקליבר הזה – בשם קרטר פייג'. טרם מינויו היה פייג' איש עסקים שעסק בתחום האנרגיה והקדיש את מאמציו לשוק הרוסי. מאז נכנס לתפקידו בצוות של טראמפ, הוא עורר לא מעט מבוכה.

כך, למשל, בפגישה סגורה של מומחי מדיניות חוץ עם ראש ממשלת הודו שנערכה בבלייר האוס, בית ההארחה הרשמי של הבית הלבן, הימם פייג' את שומעיו כשאמר שפוטין הוא חזק ואמין יותר מאשר אובמה, והסביר איזה אפקט חיובי יהיה לבחירתו של טראמפ על מערכת היחסים עם רוסיה. חודש לאחר מכן הוא נשא נאום במוסקבה, שבו ביקר את המדיניות האמריקאית כלפי רוסיה, בדגש על הסנקציות, תוך שהוא מדבר על "הצביעות" בוושינגטון. במונחים אמריקאיים, מדובר במעשה שלא ייעשה.

ביקורו של פייג' במוסקבה יעורר בהמשך עניין מצד ה־FBI, שהחל להתעניין בקשריו של האיש ברוסיה החל מ־2013. באותה שנה הוא נפגש עם ויקטור פודובני, סוכן מודיעין רוסי שלפי פרסומים בארה"ב פייג' חשב שהוא משמש כנספח אנרגיה בשגרירות הרוסית. פודובני, מצידו, ניסה לגייס אותו לשורותיו. בחודש שעבר דווח ב'ניו יורק טיימס' כי אותו נאום בעד רוסיה ונגד מדיניות ארה"ב על אדמת מוסקבה היה הדבר שהדליק את הנורות האדומות בבולשת הפדרלית והביא לפתיחת החקירה של קשרי אנשי טראמפ ובכירים רוסים.

בסוף ספטמבר עזב פייג' את הקמפיין. בדיעבד יתברר כי מיד כשחדל לייעץ לטראמפ, ביקש משרד המשפטים מבית המשפט צו חיפוש שיאפשר לעקוב אחר כל סוג של תקשורת שהוא מבצע, בחשד שהוא סוכן רוסי. נכון להיום, הוא נתון לחקירה של ה־FBI, CIA, NSA, וגופים נוספים. אנשיו של טראמפ, מנגד, מנסים מאז לעשות פניית פרסה ולטעון כי ייעץ לטראמפ באופן לא רשמי ולא היה חלק מהקמפיין.

אגב, פייג' גם לא אמר אמת בנוגע לפגישותיו עם בכירים רוסים, כאשר תחילה טען שלא היו לו כאלה ב־2016, ולאחר מכן "נזכר" כי נפגש עם השגריר הרוסי סרגיי קיסליאק במהלך ימי הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד. גם שר המשפטים ג'ף סשנס והיועץ המודח לביטחון לאומי מייקל פלין "שכחו" ששוחחו עם קיסליאק והודו בכך רק לאחר שהוצגו בפניהם הוכחות. הרקע הזה היווה את העילה הרשמית לפיטוריו של פלין, ובנוגע לסשנס, הדמוקרטים בקונגרס דורשים בימים אלה להעמידו לדין באשמת עדות שקר.

 

על ה'פיי־רול' של הקרמלין

באפריל 2016 היה טראמפ מועמד מודאג. הגם שבאותו שלב היה ברור כי לשני המועמדים הנותרים בפריימריז הרפובליקניים, טד קרוז וג'ון קייסיק, כבר אין סיכוי להשיג את 1,237 הצירים הדרושים על מנת להבטיח את המועמדות הרפובליקנית – טראמפ חשש מתסריט פוליטי שבמסגרתו יאחדו השניים כוחות ויצברו צירי ועידה באופן שהיה אמור, על הנייר, למנוע ממנו להגיע למספר הצירים הדרוש. במצב שכזה היו שלושת המועמדים מתייצבים בפני ועידת המפלגה שהייתה בוחרת אחד מהם.

המצב הפוליטי הזה כל כך נדיר ואירע לאחרונה ב־1976, שם הכריעה ועידת המפלגה הדמוקרטית בין ג'רלד פורד ורונלד רייגן. אחד מאלו שניהלו את מבצע איסוף הצירים היה פעיל פוליטי מוכשר בן 27 שעזר לג'רלד פורד להבטיח את המועמדות. שמו של הפעיל הוא פול מנפורט.

בגיל 67, מנפורט כבר הספיק לעבור כמה עיסוקים מאז ימי הוועידה העליזים של 1976. ב־2005 הוא חתם על חוזה לובינג בסך 10 מיליון דולר עם האוליגרך הרוסי אולג דריפסקה, הנחשב לבעל קשרים קרובים מאוד לפוטין. בחודש שעבר הגיש האוליגרך תביעה נגד סוכנות הידיעות AP, לאחר שפרסמה כתבה שבה נטען כי הכסף שימש את מנפורט בין היתר לקידום אינטרסים של פוטין. כמו כן סיפק מנפורט את שירותיו גם לויקטור ינוקוביץ', נשיא אוקראינה הפרו־פוטיני שהודח במהפכה בפברואר 2012.

במהלך חודש יולי, קשריו של מנפורט באוקראינה יעלו סימני שאלה בכמה הזדמנויות. אחד הסיפורים המעניינים בהקשר הזה הוא של דיאנה דנן, חברת המפלגה הרפובליקנית מטקסס, שישבה בוועדה שניסחה את מצע המפלגה לקראת הוועידה ביולי. היא חשבה שזה יהיה רעיון טוב להכניס בפרק מדיניות החוץ שורה הקוראת לחמש את הממשלה החדשה באוקראינה, כהגנה מפני הבדלנים הפרו־רוסים שמערערים את היציבות במדינה בחסות ממשל פוטין. אלא שלהפתעתה, אנשיו של טראמפ, שמיעטו להתערב ביתר הניסוחים שנגעו למצע, מנעו את העברת הסעיף. בסופו של דבר, היא סיפרה לרדיו הציבורי (NPR), נכתב כי המפלגה תתמוך "בהגשת סיוע מתאים" לאוקראינים, ניסוח חלש בהרבה.

בחודשים שיעברו יצעד מנפורט לקדמת הבמה. הוא יחליף את קורי לבנדובסקי בתפקיד מנהל הקמפיין, וינסה למתג את טראמפ כדמות נשיאותית, להבדיל מקודמו בתפקיד שהחזיק בגישה לפיה "צריך לתת לטראמפ להיות טראמפ". אלא שזמן קצר לאחר שפורסם כי שמו הופיע ברשימה סודית של חשבונות שקיבלו מיליוני דולרים מינוקוביץ' הפרו־רוסי בין 2007 ל־2012, הוא התפטר מתפקידו. עוד לפני מועד הבחירות, ב־1 בנובמבר, פתח ה־FBI בבדיקה של קשריו עם רוסיה ואוקראינה. הוא מצידו אמר בראיון ל־ NBCכי "שום דבר מזה אינו נכון" וכי "מדובר בתעמולה של הדמוקרטים".

 

הרוסים מפציצים

במהלך הקמפיין הציג טראמפ בעיקר סיסמאות חלולות באשר למדיניות החוץ שלו. אבל ב־16 באפריל 2016 נשא נאום מפתח בנושא במלון המייפלאואר בוושינגטון, ובו הביע את רצונו להתקרב למוסקבה והבהיר כי "הגיע הזמן לנער את האבק ממדיניות החוץ של ארה"ב ולשפר את היחסים עם רוסיה וסין. יש בינינו הבדלים רציניים, אבל אנחנו לא מחויבים להיות יריבים, עלינו לחפש את המכנה המשותף". בימים אלה מנסים גופי החקירה בארה"ב להבין מה היה טיב הפגישה שניהל שר המשפטים סשנס עם השגריר הרוסי סרגיי קיסליאק בשולי אותו אירוע ממש.

ערב פתיחת הוועידה הדמוקרטית, בסוף יולי בפילדלפיה, פורסמו בוויקיליקס המיילים הגנובים של המפלגה הדמוקרטית. הדבר יצר כאוס מוחלט, רגע לפני מה שהיה אמור להיות האירוע החגיגי והמרכזי של המפלגה – השלב שבו מחנה קלינטון ומחנה סנדרס מתאחדים מאחורי המועמדת הנבחרת. המיילים שהודלפו הראו כי אנשי המנגנון המפלגתי סלדו מסנדרס ופיללו לניצחונה של קלינטון, דבר שהציף מעל פני השטח שאלות על הוגנות ההליך הדמוקרטי שהתחולל בחודשים שעברו, וגם ככה זכה לקיתונות של ביקורת בגלל השיטה הבעייתית מאוד של "צירי העל", אוסף של מאות עסקני מפלגה שמונו להיות צירים ותמכו ברובם המוחץ בקלינטון.

העיתוי הנפיץ מִקסם את האפקט של הפרסום. מקבץ גדול של פעילי סנדרס, שגם ככה סלדו מקלינטון ותכננו להפגין נגדה מחוץ לוועידה בפילדלפיה, קיבלו זריקת מרץ וערכו שורה של מחאות, חלקן בזמן הוועידה עצמה, לרבות שלטים נגד המועמדת וקריאות בוז נגדה. התחושה שהתקבלה אצל תומכיו של המועמד הסוציאליסט היא שהבחירות נגנבו ממנו. "ברני או ג'יל, אבל לעולם לא היל" (בהתייחסם למועמדת הירוקים ג'יל סטיין) היה אחד השלטים הפופולריים בפילדלפיה באותם ימים. גם כשסנדרס לקח את המיקרופון והבהיר כי צריך לשלב ידיים ולצעוד יחד, חלק מתומכיו סירבו להקשיב. בתוך כל הכאוס הזה נאלצה ראש הוועידה הדמוקרטית, חברת הקונגרס דבי וסרמן־שולץ מפלורידה, להתפטר. "לעתים צריך להקריב בשביל הקבוצה", אמרה בעצב במפגש של התא היהודי במפלגה בשולי הוועידה.

זו, למעשה, הייתה הפעם הראשונה שבה האפשרות שהאקרים רוסים שיתפו פעולה עם אנשי טראמפ זכתה לתשומת לב לאומית. פול מנפורט, אז עוד מנהל הקמפיין, נשלח לאולפנים כדי להדוף את הטענות ואמר כי "אין שום קשרים עם ממשל פוטין, אין לזה בסיס". טראמפ, מצידו, צייץ בטוויטר ב־25 ביולי כי "הבדיחה החדשה היא שרוסיה הדליפה את המיילים ההרסניים של הוועידה הדמוקרטית, שמעולם לא היו צריכים להיכתב (טיפשים), כי פוטין אוהב אותי".

יממה לאחר מכן, ב־26 ביולי, מסרו רשויות המודיעין לבית הלבן כי רוסיה עומדת מאחורי המעשה "בסבירות גבוהה". הנשיא דאז ברק אובמה התראיין לרשת NBC ועקץ בבוטות את המועמד הרפובליקני. "המומחים מייחסים זאת לרוסים. אנחנו יודעים שאלה היו הרוסים שפרצו למערכות שלנו. אני לא יכול לומר בצורה ישירה מה היה המניע. אני יודע רק שדונלד טראמפ הביע שוב ושוב את הערצתו לפוטין".

אך בכך לא תמו אירועי השבוע ההוא, שהיה ככל הנראה המוזר ביותר בכל קמפיין הבחירות. שבוע שהשתלשלות האירועים בו נראית אחרת לגמרי בדיעבד. ב־27 ביולי ניפק טראמפ את אחת האמירות התמוהות ביותר שלו בקמפיין, כשהוא אומר, ספק בצחוק: "רוסיה, אם את שומעת, אני מקווה שתוכלי למצוא את 30 אלף המיילים החסרים (של הילרי קלינטון, ע"נ)".

 

נדחקים לשולי הכותרות

בכל יום שעבר היו רשויות המודיעין האמריקאיות מוטרדות יותר מן המעורבות הרוסית בבחירות. ב־4 באוגוסט, בצעד חריג, התקשר ראש ה־CIA דאז ג'ון ברנן לראש הביון הרוסי, ה־FBS, אלכסנדר בורניקוב, והזהיר אותו מפני המשך ההתערבות הרוסית בבחירות. בורניקוב הכחיש כצפוי את קיומה של מעורבות שכזו. שבועיים לאחר מכן, ב־17 באוגוסט, קיבל לראשונה המועמד הרפובליקני הרשמי טראמפ תדרוך מודיעיני מסווג. למרבה האירוניה, הוא בחר להביא עמו לתדרוך את מייקל פלין, האדם המסובך ביותר כיום מבחינת היקף ואופי הקשרים שלו לקרמלין. באותו תדרוך ממש הוא כבר קיבל עדכון רשמי שקהילת המודיעין מעריכה כי רוסיה מתערבת בבחירות.

התמשכות הסיטואציה הזו העמידה את הממשל היוצא בעמדה בעייתית. מחד, הבלגה על ההתערבות הרוסית עלולה להוביל לנזק למועמדת המפלגה. מאידך, הטלת האחריות לשיבוש הבחירות על הרוסים, בשלב שבו קלינטון מובילה בבטחה, עלולה להיראות כבכיינות במקרה הטוב, וכניסיון של הממשל למנף את המקרה לטובת המועמדת המזוהה עמו במקרה הפחות טוב. אובמה ניסה ללכת בין הטיפות, אבל בדיעבד נראה שהצעדים המשמעותיים ביותר שנקטו הוא וממשלו היו דווקא בתקופת חילופי השלטון. לפני כן, התגובות שיצאו ממנו ומאנשיו היו דיפלומטיות ומרומזות יותר. ב־5 בספטמבר, למשל, הוא פגש את פוטין בוועידת ה־G20. שלושה חודשים מאוחר יותר, לאחר הבחירות, הוא סיפר בראיון כי דרש מפוטין באותה פגישה "לחתוך" את ההתערבות הרוסית בבחירות.

אבל רוב המידע הזה התברר כאמור, בדיעבד. בזמן אמת, בעיצומה של מערכת בחירות שהייתה חפה מכל אנדרסטייטמנט – סיפור המעורבות הרוסית, סיפור מסתורי שבו רב הנסתר על הגלוי, תמיד נותר במקום משני בכותרות. בדרך כלל זה היה מתחת לשערורייה התורנית שטראמפ ניפק חמש דקות קודם לכן, או הסקר הטרי מהתנור שהראה שקלינטון בדיוק מובילה בצפון קרוליינה; אירועים שהפרשנים היו מתייחסים אליהם ביראת קודש ופותחים איתם את המהדורות, תוך שהם מעדכנים בזמן אמת את מפת האלקטורים הווירטואלית על גבי המסכים, למרות שחזרו על עצמם לעתים עשר פעמים ביום.

שבועות לפני הבחירות, אנשיו של טראמפ המשיכו להיפגש עם בכירים רוסים באופן שוטף. ב־8 בספטמבר, למשל, שוב נפגש סשנס עם השגריר הרוסי קיסליאק, בלשכתו בסנאט. מתוך 26 חברי ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, הוא היחיד שנפגש עם השגריר ב־2016. המצב הזה התקרב לנקודת רתיחה, כאשר ב־25 בספטמבר פתחו גופי המודיעין בבדיקה אם קרטר פייג' דן עם הרוסים בהסרת הסנקציות האמריקאיות. קליאן קונוויי, הדוברת הפעלתנית של טראמפ, הבינה שהגיע הזמן להרחיק את הקמפיין ככל הניתן מרוסיה, ואמרה על פייג': "הוא בהחלט לא חלק מן הקמפיין שאני מנהלת. אם הוא עושה זאת (מגעים עם הרוסים, ע"נ), זה בהחלט ללא אישור של הקמפיין". יממה לאחר מכן הודיע פייג' רשמית על עזיבת הקמפיין.

איור: יונתן פופר

רוצים לקרוא את המשך הכתבה? יש לנו מבצע מנויים חדש ואטרקטיבי בשבילכם. לפרטים לחצו כאן

שתף