אל תקרא לי משתכנז // הטור של תם אהרון ב'ליברל'

0

בחודש שעבר שברתי את האינטרנט עם טור נגד ברית מילה. טוב, אולי מוגזם להגיד ש"שברתי" את האינטרנט, אבל ללא ספק חתכתי לו חתיכה מהקצה. והסיבה שאני מזכיר את זה, חוץ מהעובדה שאני צריך לכתוב עכשיו את הטור הבא ואני מעדיף לחוות מחדש את הסיפוק שבתוצר הקודם מאשר לייצר אחד חדש, היא שבין כל התגובות המשוגעות לטור ההוא (באמת משוגעות. הפעם האחרונה שכתבו בטוויטר כל כך הרבה פעמים את המילה "זין" הייתה כשטראמפ ניצח את הבחירות בארה"ב) הייתה תגובה אחת שלא צפיתי – כעס חסר מעצורים של פעיל מזרחי אחד על כך ש"השתכנזתי".

עכשיו, אני יודע שזה קצת מגוחך שפעיל מזרחי קורא לי "משתכנז" ובתגובה אני עושה את הדבר הכי אשכנזי שאפשר לדמיין – כותב טור זועם בעיתון. אני מודע לאירוניה הזאת. אבל זה לא פחות מגוחך מצד אותו פעיל מזרחי לקבוע שהאשכנזים הרעים שתלו לי בראש מחשבות על עורלה ועל קאנטרי קלאב גבעתיים. וזה לא פחות אירוני להתנגד לגזענות ובאותה נשימה לקבוע שאנשים חומים לא מסוגלים לשום מחשבה עצמאית בלי ללכת לשאול את הבוסים הלבנים שלהם מה דעתם. זה גזעני להניח שרק בגלל שזה מה שקורה בליכוד, ככה זה אצל כל המזרחים.

וזה מרים לי לדברים שרציתי לכתוב כבר הרבה זמן – ממתי המאבק המזרחי הפך להיות על זה שמזרחים חייבים להיות דתיים, או מסורתיים; מה, אם אני לא מאמין באלוהים אני הופך לאשכנזי? מוזר, כי אני כבר הרבה מאוד זמן חושב שאין אלוהים, ובכל זאת אין שום דירה על שם סבתא שלי בדובנוב. כלומר, יכול להיות שיש דירה כזאת, אבל אני לא מאמין בה כל עוד לא נתקלתי בשום הוכחות לקיומה.

משתכנז?! אני?! בשנייה אחת הפקיעו ממני את כל הדעות שלי על גזענות, חטפו לי את הדעת כאילו היא הייתה ילד תימני, רק כי העזתי לצאת נגד הדת. מתי הגענו לנקודה שבה אתה מתנגד לגזענות רק אם אתה שמרן; רק אם אתה רוצה לחיות לפי ערכים של לפני 3,000 שנה; רק אם אתה רוצה להחזיר עטרה ליושנה? כי אני ממש, ממש לא רוצה להחזיר עטרה ליושנה. אני חושב שעטרה ויושנה צריכות להיות כמה שיותר רחוקות אחת מהשנייה. אם הייתי יכול, הייתי מלווה את עטרה לתחנת המשטרה, ומבקש יחד איתה שיוציאו ליושנה צו הרחקה. כי יושנה עשתה דברים משוגעים לעטרה. יושנה באה לעטרה כשהיא הייתה בת שמונה ימים וחתכה לה את הזין, אדוני השוטר!

חשבתי שהמאבק המזרחי לא רוצה שיכריחו מזרחים לעשות שום דבר, אבל מתברר שזה תקף רק לדברים שאומרים לנו אשכנזים שחיים במאה האחרונה. כלומר אם למשל היה כתוב בתנ"ך שמזרחים צריכים ללכת לבתי ספר מקצועיים – כולם היו סבבה עם זה.

אנחנו חיים בתקופה שבה רעיונות מטיילים הרבה יותר מהר מכל דבר. עד לפני שנייה, כל העולם התרבותי, והאינטלקטואלי, והקולינרי, והטכנולוגי של בנאדם היה נגזרת של דברים שרירותיים לחלוטין כמו גיאוגרפיה, וגזע, ומגדר, ושפה. העולם היה משחק רנדומלי שבו לא יכולת לבחור את האופי הכי בסיסי שלך. נולדת בתימן? ברכותיי, אתה אוהב מוזיקה ערבית ועזים. נולדת בשטייטל? אתה פוחד מתבלינים ומת על עצב. זה הכל.

אבל אנחנו כבר לא שם. בעולם החדש אתה נחשף לכל האפשרויות ובוחר מה שבא לך. רוצה לשמוע מוזיקה ערבית? מותר לך, גם אם אתה אשכנזי. רוצה להיות חילונית? את יכולה, גם אם את מזרחית. רוצה לבכות במחזמר? מותר לך, גם אם אתה גבר. ואין שום בושה בלבכות במחזמר. היא מכשפה וכולם חושבים שהיא רעה רק בגלל איך שהיא נראית וזה מרגש באופן אובייקטיבי, וזה הכל. ואל תיתן לאף אחד להגיד לך כלום על זה. לך 'זדיין, תומר. אנחנו ב־2017.

אנחנו ב־2017. וזה מה שקורה. רק שבאיזושהי נקודה האינטלקטואלים שמקדמים את שיח הזהויות הפסיקו את הדיבור הנכון והצודק שלהם על שוויון, והתחילו לנסות להגביל אנשים לקבוצות שהם משתייכים אליהן. אם אתה מזרחי אתאיסט – אתה משתכנז. אם אתה אשכנזי ששומע מוזיקה מזרחית – זה ניכוס תרבותי. אם אתה יהודי שמכין חומוס – זה חסר רגישות. אם אתה ערבי שמאלני – אתה משת"פ.

ומעבר לזה שזה מגביל ומטומטם ומרתיח – כי מי שמכם בכלל – זה מצחיק. כי רעיונות וטעמים ומוזיקה הם דברים הרבה יותר מדי טהורים בשביל שיהיו מוכפפים להגדרות השרירותיות שלנו. חומוס זה טעים בפה. אקורד פה מינור שבע אחרי דו מז'ור סבן הוא יפה באוזן. לכו תבקשו מפה מינור לא להישמע טוב באוזניים של מזרחים. הוא יגיד לכם "זובי" ("זובי", כי הוא חצי מזרחי בעצמו – תסתכלו בפסנתר, הוא חצי שחור).

וגם אני אומר "זובי". אני לגמרי במאבק המזרחי, ועשיתי חצי קריירה מלצחוק על הגזענות של האשכנזים, והכל בסדר. אבל אני שואף לחיות בעולם שבו כל אחד עושה מה שבזין שלו. (או מה שבזין שלה. אין סיבה למנוע את החופש הזה ממישהי רק כי אין לה זין. אני לא סקסיסט.) וזה לא "טור נקמה" לתגובה בטוויטר, או משהו כזה, אלא עניין עקרוני. כי מול הטענה העקרונית, שלפיה מזרחים חייבים להיות מסורתיים וחילוניות שייכת לאשכנזים, צריך לענות בקול ברור, לאשכנזים ולמזרחים כאחד – לא שואלים אתכם. כי לא לשאול אתכם זה הדבר הכי מזרחי שאפשר לעשות.

איור: וליה רוזנצוויג

שתף