אין "אנחנו" בעיתונות // הטור של נדב איל

0

על החקירות, המחאות, ומה שביניהן

בארץ מתחוללת מחאה עזה נגד השחיתות הציבורית. המחאה הזו מוצדקת כמובן; השירות הציבורי הישראלי מלא שחיתות עד גדותיו. ראש ממשלה ושר אוצר ונשיא הורשעו וישבו פה בכלא. ראש הממשלה נתניהו נחשד בפלילים בשורת פרשיות, ובכך הוא ממשיך מסורת בלתי מפוארת של כל הקודמים לו (עד שמעון פרס ב־6991). אנחנו מבלים כבר שני עשורים עם ראשי ממשלה שאיכשהו מצאו את עצמם בחקירות משטרה. השחיתות הפכה לחזון נפרץ, חלק מתבנית חיינו. אם שר או ראש ממשלה ילכו לבית ספר תיכון וידברו עם התלמידים על הגינות והוגנות, התלמידים יתפוצצו מצחוק.

המחאות בפתח תקווה ובתל אביב מושכות אליהן ממיטב אזרחיה של הארץ הזו. הם שומעים בדלים ובדלי בדלים של פרטים על חקירות המשטרה. הם רואים את אוזלת היד הניכרת של התביעה הכללית; הם תמהים על החלטותיה שלא לברר במהירות ובנחישות את האמת. פרשה אחר פרשה, 1000 עד 4000, ועד השאלות סביב מתווה הגז, נערמות במצבור רעיל של חוסר אמון גובר.

המחאה עצמה מוצדקת. אך כמעט מתחילתה וביתר שאת בחודשים האחרונים, היא משתמשת בטקסטים שהולכים ומקצינים. הקונצנזוס בהפגנות הוא שנתניהו פושע, שהיועץ המשפטי לממשלה מגונן עליו ושמתבצע טיוח פלילי כחלק מקנוניה נרחבת. כדי שקנוניה כזו תתקיים, המשטרה חייבת לשתף פעולה במעשה ובשתיקה, וכך גם כל מרכיבי התביעה הכללית ובכלל זה פרקליט המדינה. עבור חלק גדול מהמפגינים, עולם תחתון עברייני השתלט על ישראל כולה, מעמדת היועץ המשפטי ועד לראש הממשלה וכל מה שביניהם.

******************

זו עמדה קיצונית. יש בידינו הרבה סיבות לתהות על מעשיו או מחדליו של היועץ מנדלבליט, אבל אין בידינו עובדות מלאות. אנחנו לא יודעים. אנחנו בהחלט יודעים שיש כל כך הרבה אנשים המעורבים בפרשיות הללו ובחקירתן, שקנוניה ממש היא עניין בלתי סביר. אבל גם אם נניח לטענות העובדתיות; בואו נזרום עם הטענה. אם מנדלבליט לא יגיש כתב אישום בשום דבר, הקיצוניים מבין המפגינים יתבררו לדידם כצודקים. הקנוניה הצליחה וראש הממשלה טוהר. ומה יהיה אם יגיש כתב אישום – אבל רק בפרשת 1000 (תיק המתנות)?

האם הוא עושה זאת כי נכנע ללחץ, או כי אלה העובדות? אם אלה העובדות, איך אפשר לגונן על הטענה המתמידה בהפגנות שכל התביעה הכללית נגועה בקנוניה עבריינית? ומה יגידו המפגינים האלה לראש הממשלה, שיטען שהכל נובע מלחץ ציבורי בלתי הגון?

הרשו לי לדבר בשבח ההסלמה. אולי יבוא יום ויתברר שמכל הפרשיות של נתניהו לא נותר דבר. התביעה הכללית, באורח שערורייתי, לא משכה בקצות החוט החקירתיים ההכרחיים. התיקים הומתו בגסיסה ארוכה או נסגרו בחטף. אולי הארץ תצטרך להתקומם מול המחטפים האלה ולצאת למחאה באמת חסרת תקדים. ייתכן. העובדות לא לפנינו וגם לא ההחלטות. אך כאשר זה יקרה, להיכן כבר יסלים המאבק? מה כבר יגידו בו? הרי זר שנקלע להפגנות נגד השחיתות ממילא משתכנע שאין סיכוי שיוגש כתב אישום באף מקרה. הסיפור כבר גמור והיועץ המשפטי הוא היועץ המשפחתי. מה יגידו אם התיקים ייסגרו? כבר לא יהיה עוד מה להגיד. ההפך: הציפייה הנמוכה שהציגו המפגינים תתגשם. אפשרות ההסלמה שלהם נגמרה מזמן, כי כבר כעת הרטוריקה היא כאילו מנדלבליט נתן לנתניהו כתב מחילה לנצח נצחים.

לא, אני לא חושב שזה רעיון טוב להפגין מול בית כנסת במוצאי שבת (גם אם ההפגנה היא משמרת מחאה קטנה). זה בטעם רע. ולומר שהיועץ הוא שקרן ורמאי ואחר כך לייחל לכתב אישום זה גם מעט בעייתי; הרי אם יוגש, יטענו המפגינים ש"ניצחו". זו לא בדיוק הדרך שבה אמורות להתקבל החלטות על דין וצדק.

מפעם לפעם גם מתקבלות תלונות על ביקורת שהעיתונות השתפנה, או על ריאיון תקיף מדי עם מובילי המחאה; ובמיוחד ביקורות על כך שזה "פוגע במיצוב", או משהו מעין זה. ביקורת דומה הייתה על "המיקוד" בפרשיית שרה נתניהו והקלטת, כי סיקור הנושא עשוי "לפגוע בנו". נדמה לי כי בלהט הדיון הציבורי השתכנעו הטוענים בעמדות פופוליסטים ימניים מסוימים, כאילו העיתונות היא חלק ממפלגה בצד השמאלי של המפה. הדברים מגיעים עד כדי כך שכותבי טורים כותבים על כך ש"אנחנו" לא למדנו להימנע מהתמקדות בנתניהו, יען כי זה מסייע לו. זו תמונת הראי של המתלהם הימני שעל כל פרשיית שחיתות או טעם רע של נתניהו יצהל ויאמר "עוד שלושה מנדטים לליכוד". לאלה וגם אלה צריך לומר: התבלבלתם. אין "אנחנו" בעיתונות, ואין שיקול דעת אלקטורלי בפרסום סיפורים או בהבעת ביקורת ובריאיון בטלוויזיה. הזמן הארוך של ראש הממשלה בשלטון שיבש את הגיונכם; הוא גרם לכם להאמין שהביקורת העיתונאית על השלטון נובעת מעמדה פוליטית מוכמנת (כפי שהימין טוען) ולא מעובדה פשוטה בהרבה – זו העבודה שלנו.

******************

עוד מישהו שהגיונו בלתי ברור, הוא היועץ המשפטי. מנדלבליט סבור שדי בתדרוכיו ובתדרוכי מקורביו כדי לתת דין וחשבון לציבור על החקירות. אין בהם די. הוא סבור שבניגוד לכל היועצים האחרים ינהל את חקירות ראש הממשלה בניחותא, משל היו אלה חקירות על שחיתות במע"צ. אין בו נחישות לבצע פעולות חקירה מהירות, תקיפות ואינטנסיביות (כמו עימותים, נטילת גרסה מוקדמת), ובעיקר אין בו הכרה כי מעמדו של ראש הממשלה שונה. אי אפשר לנהל מדינה עם שלוש־ארבע פרשיות פליליות המרחפות מעל ראשו של מנהיגה. חלק ממפגיני פתח תקווה הקצינו מדי, הם שופכים את התינוק עם המים; האחריות לכך מוטלת על היועץ. יש מספיק קצות חוט המצדיקים חקירות אינטנסיביות של נתניהו בפרשיות בזק והצוללות, אך התביעה הכללית והמשטרה מתנהלות בעצלתיים ובניגוד גמור למסורת חקירות נגד שרים וראשי ממשלה בעבר.

על היועץ לדעת שלא די בכך שלבסוף יציג עובדות כלשהן בפני הציבור כדי להסביר את החלטותיו, אם הוא נמנע מביצוע פעולות חקירה כעת. כאלה שהיו יכולות לתרום תרומה מכרעת לגילוי האמת. כדי להעמיד לדין פוליטיקאי בכיר – תובע, כל תובע, צריך לרצות. אם האדם חף מפשע, הרצון ייתקל בעובדות והתיק ייסגר. אבל אם העובדות שם, ואין רצון, גם תביעה לא תהיה. אפשר לקוות כי פעולות חקירה כאלה מתבצעות הרחק מעין הציבור וייחשפו בקרוב.

במחאה החברתית היו מאות אלפים ברחובות. אם היועץ יסגור את התיקים של נתניהו ללא חקירה מאומצת ונחושה, כזו שאינה מתקיימת כעת, הוא צריך לצפות למחאה נרחבת בהרבה. הנה לכם דרך שבה אפשר לדבר על החקירות, ועל היועץ, בלי לומר בעקשנות שהכל אבוד והקנוניה הגדולה בעיצומה. מחאה ציבורית אמיתית משאירה פתח לתקווה, גם בפתח תקווה.

.

אהבתם? רוצים לקבל את המגזין החדש עד הבית? לפרטים ומבצע מנויים הירשמו כאן ונחזור אליכם בהקדם

שתף